עש"ק, ב' ניסן, תש"פ
ברוכים הבאים!
From time to time, we hope to post divrei Torah that lay out the features and benefits of the basehasefer.com in a practical way. The first post deals with this week's parsha in the first pasuk of Vayikra. Below is a discussion of the nature of פרשיות פתוחות וסתומות, a subject that that has been of interest to me for many years.
Please contact us with questions and comments at: info@taryaganalytics.com
_________________________________________________________
ויקרא א:א "וַיִּקְרָ֖א אֶל מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר ה֙' אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר"
ספרא פרק א: [א] "ויקרא...וידבר" – הקדים קריאה לדיבור. ........ [ו] יכול לא היתה קריאה אלא לדיבור זה; מנין לכל הדברות שבתורה? תלמוד לומר "מאהל מועד" – כל שהוא מאהל מועד הקדים קריאה לדיבור. [ז] יכול לא היתה קריאה אלא לדברות בלבד; מנין אף לאמירות ולצווין? אמר ר' שמעון, תלמוד לומר 'דיבור' "וידבר" – אף לאמירות ולצווין.
רש"י ויקרא א:א "ויקרא אל משה. לְכָל דִּבְּרוֹת וּלְכָל אֲמִירוֹת וּלְכָל צִוּוּיִים קָדְמָה קְרִיאָה"
מסכת סופרים טז:י "א"ר יהושע בן לוי אנא מימי לא הסתכלתי גו ספר דאגדתא אלא חד זמן אסתכלת ואשתכחת כתיב מאה ושבעים וחמשה פרשיות שכתוב בתורה דבור ודבור אמירה וציווי כנגד שנותיו של אברהם אבינו....."
ירושלמי שבת עט: "א"ר יהושע בן לוי אנא מן יומוי לא איסתכלית בספרא דאגדתא אלא חד זמן איסתכלית אשכחית כתוב בה מאה ושבעים וחמש פרשיות שכתוב בתורה דבר אמירה ציווי כנגד שנותיו של אבינו אברהם....."
גמ' נדרים לב. "...ואמר רבי אמי בר אבא בן שלוש שנים הכיר אברהם את בוראו שנאמר (בראשית כו:ה) 'עקב אשר שמע אברהם בקולי', חושבניה מאה ושבעין ותרין..."
גמ' נדרים לב. "...ואמר רבי אמי בר אבא בן שלוש שנים הכיר אברהם את בוראו שנאמר (בראשית כו:ה) 'עקב אשר שמע אברהם בקולי', חושבניה מאה ושבעין ותרין..."
_________________________________________________________
It's unclear as to whether the דברות, אמירות, וצווין of the ספרא are equivalent to the "דבור, אמירה וציווי" of מסכת סופרים.
The ר"ש משאנץ writes on this ספרא:
(ד"ה יכול לא היה קריאה אלא לדברות בלבד) – לפרשיות שנאמר בהן "דבר אל בני ישראל" כמו כאן. (מנין אף לאמירות) לפרשיות שנאמרו בלשון אמירה כגון "אמור אל הכהנים", ובלשון צוויין "צו את בני ישראל".
So it seems that he holds that they are not equivalent. Since even if we count every instance of "דבר אל", "אמר אל", "צו את" in the entire Chumash, the total will be fewer than 60 times and not the 175 of מסכת סופרים.
The קרבן העדה writes on the aforementioned Yerushalmi:
(ד"ה קע"ה פעמים כתוב בתורה דבר אמירה וציווי) כותב "בתחלת הפרשה".
So it appears that one would need to search for every instance in the Chumash where the terms דבר, אמר or צוה appear as the first word of a פרשה פתוחה או סתומה (and one can assume that this would only be for verbs and not nouns).
If we do this we will arrive almost exactly at the total of 175 but instead we find only the 174 following occurrences:
(see at the end of this article how one finds the 174 matches by searching with Base HaSefer)
- וידבר = 101 (this includes ויקרא ז:כב, כח - see https://en.wikipedia.org/wiki/Parashah#cite_note-wayedabber-26 for opinions that count both of these as פרשיות and not merely one of them)
וידבר ה' of these, 94 are
וידבר אלקים of these, 3 are
- 68 = ויאמר
- 2 = (במדבר יז:כז, לב:הo) ויאמרו
- 2 = (דברים כז:א, יאo) ויצו
- 1 = (במדבר יב:אo) ותדבר מרים
So how do we get to a count of 175?
I see two possibilities:
- At the beginning of ספר ויקרא we have the only pasuk where וידבר ה' or וידבר אלקים occurs at any distance away from the beginning of a פרשה, so it's fitting that חז"ל jump on this and derive the idea of קריאה אצל דיבור, אמירה, וציווי. But since the mention of the קריאה is extra here and is missing from the other places (where the דיבור emerges from the אהל מועד) and is only hinted to, therefore it is rightfully counted among the other פרשיות that begin with a דיבור.
- The following is more of a conjecture and is much more speculative than the first answer - in בראשית כד:א there is a parsha that begins, "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים...". One can only guess that the aggadic work viewed by רבי יהושע בן לוי saw the only parsha in the Torah which begins with the name אברהם which is the target of its drasha. It then used this to complete the count of 175 פרשיות since that word contains a blend of letters found in every one of the roots דבר, אמר, צוה. Also in the word ואברהם there is no letter that can't be found in these three roots. One can also say that a hint to דבר\אמר\צוה is tied to Avraham and is embedded in the very nature of the פרשיות of תורת ה' since only with him do we find every single one of these terms associated with one who can be described as a שומע בקול ה' who subsequently upheld His words:
- (בראשית יב:ד) "וילך אברם כאשר דבר אליו ה' ....."
- (בראשית יז:כג) "ויקח אברהם את ישמעאל .....וימל את בשר ערלתם.....כאשר דבר אתו אלהים"
- (בראשית כב:ג) "וישכם אברהם בבקר.....ויקח.....ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים"
- (בראשית כב:ט) "ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח.....ויעקד את יצחק בנו....."
- (בראשית כא:ד) "וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים"
(I have searched but not found the entire set of these three terms associated with any of the following: נח, שאר האבות והשבטים, משה, אהרן)
So it might be possible to say that the parsha of ואברהם זקן comes at the end of all the aforementioned examples, after the עקידה to complete the count of 175 for one who in all of his 175 years, whose entire essence was לשמוע בקול ה' in order to fulfill דיבורו, אמירתו, וציוויו. Not only that, but from the aforementioned gemara in Nedarim, according to the one who holds the opinion that אברהם אבינו recognized His Creator at the age of three, he actually conducted himself according to a life of heeding the קול דיבורו, אמירתו, וציוויו of G-d for the overwhelming majority of his 175 years from the time he attained the age of חינוך and onward. So it's not surprising that aside from the pasuk that was the subject of the drasha in Nedarim, there is a similar earlier pasuk from the end of the עקידה with:
(בראשית כב:יח) "...עקב אשר שמעת בקלי"
(that hints an additional time to a time period of 172 years). So specifically here, at the עקידה, at the final case where Avraham fulfilled a דיבור\אמירה\שמיעה, the pasuk hints to the years of Avraham as a life of שמיעה בקול ה'.
Let's return to the first question regarding the existence of a parallel between the words of in מס' סופרים and the words of the ספרא at the beginning of ספר ויקרא. In the ספרא, in addition to what we read regarding the דיבור in the אהל מועד, it deals with the matter of two significant cases of קריאות\דיבורים that preceded it: the דיבור to Moshe at the סנה which had the strengths of being the very first of the דיבורים and being a דיבור מן האש, and also the דיבור to Moshe and בני ישראל at הר סיני which had the strengths of being a דיבור לכל ישראל and being a דיבור מן האש. There the ספרא derives why it's necessary to mention a קריאה here at the beginning of ויקרא even though we already knew that G-d preceded His דיבור with a קריאה before this.
According to what we discovered with אברהם אבינו when discussing the position of the קרבן העדה regarding the 175 פרשיות, let's examine the strong similarity we find when comparing the story of the עקידה to the קריאה\דיבור to Moshe at the סנה and also the common denominator to all three stories when we also compare the קריאה\דיבור at הר סיני.
)בראשית כב:ז) .....וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה
(בראשית כב:יא) וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי
(בראשית כב:יב) וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי
(שמות ג:א) וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ..........
(שמות ג:ב) וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל......וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי
(שמות ג:ה) וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא
(שמות ג:ו) וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים
(שמות יט:ג) וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל
(שמות כ:א) וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר (כ:ב) אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים
- In all three, the common denominators are
- that in all of Tanach we find the phrase ויקרא אליו mentioned only by them
- location at a mountain
- In the stories of the עקידה and the סנה we find
- the only instances in the Torah with a double mention of names ("אברהם אברהם", "משה משה") except for "יעקב יעקב" in בראשית מו:ב, but there we don't find a קריאה from G-d right next to it like we do here
- the appearance of a 'מלאך ה
- the terms "הנה האש", "והנה...באש"
- a warning/prohibition from G-d immediately after the קריאה of "אל תשלח ידך", "אל תקרב הלם"
- the phrase "ויאמר הנני"
- the phrase "כי ירא....(ה)אלקים"
So it's not surprising that we find at the end of the flow of the midrash in the ספרא (see there) that all the קריאות contained the phrase "משה משה" in a manner of affection and urging just like it was with "אברהם אברהם" (ans also with "יעקב יעקב", "שמואל שמואל") and also with all קריאות there was a reply of "הנני".
In the end, it's difficult to say that the 175 of מס' סופרים are totally equivalent to the דברות, אמירות, וצווין of the ספרא since in all the latter there were "קריאה, "משה משה, and הנני. Also we find among the cases of דיבור and אמירה of the 175 that many did not emanate from G-d but instead originated with משה, מרים, אלעזר הכהן, בני גד\ראובן and from בני ישראל. But since we find that these phrases of דיבור\אמירה\ציווי create an impact upon the definition of פרשיות in the Torah in general in the cases where they were communicated from G-d to Moshe, it's possible that this caused to be that the existence of these phrases in the 175 cases by themselves created a certain pause and a reason to begin anew with not merely a new pasuk but even with a new parsha. This is especially true when referring to instances of "וידבר ה' אל" or "וידבר אלקים אל" since every mention of them in the Torah happens at the beginning of a parsha outside of the possible single exception which is dependent on the customs of אשכנזים, ספרדים and תימנים in the writing of a ספר תורה (re: the aforementioned ויקרא ז:כב, כח).
Additionally, the midrash reveals to us a deep connection among the ideas mentioned above and an implicit network of ideas that flows beneath the surface among them, and that the essence of אברהם אבינו is woven into the very structure of the Torah.
In the end, it's difficult to say that the 175 of מס' סופרים are totally equivalent to the דברות, אמירות, וצווין of the ספרא since in all the latter there were "קריאה, "משה משה, and הנני. Also we find among the cases of דיבור and אמירה of the 175 that many did not emanate from G-d but instead originated with משה, מרים, אלעזר הכהן, בני גד\ראובן and from בני ישראל. But since we find that these phrases of דיבור\אמירה\ציווי create an impact upon the definition of פרשיות in the Torah in general in the cases where they were communicated from G-d to Moshe, it's possible that this caused to be that the existence of these phrases in the 175 cases by themselves created a certain pause and a reason to begin anew with not merely a new pasuk but even with a new parsha. This is especially true when referring to instances of "וידבר ה' אל" or "וידבר אלקים אל" since every mention of them in the Torah happens at the beginning of a parsha outside of the possible single exception which is dependent on the customs of אשכנזים, ספרדים and תימנים in the writing of a ספר תורה (re: the aforementioned ויקרא ז:כב, כח).
Additionally, the midrash reveals to us a deep connection among the ideas mentioned above and an implicit network of ideas that flows beneath the surface among them, and that the essence of אברהם אבינו is woven into the very structure of the Torah.
________________________________________________________________________________
Using Base HaSefer as a tool to find what was written above
Finding the 174 occurrences of דיבור\אמירה\ציווי at the beginning of a parsha
In the search definitions at the right of the screen, select לפי שורש and check off only תורה in the check boxes.
Enter the word דבר or אמר or צוה in the search bar
To the right of the search bar select Advanced (מתקדם)
Underneath the search bar select the Distances (מרחקים) tab
In the right section of the tab, drag the left handle of the middle slider (From the term to pasuk start = מן הבטוי לראש פרשה) from left to right until the distance (מרחק) setting appears as "0 to 0".
If you click the search button on the search bar, you will receive results for all pesukim where the shoresh you entered appears at the very beginning of a parsha. You may repeat this process for all three of your terms.
Comparing בראשית כב:א-יט (the סנה) to שמות ג:א-כב (the עקידה)
In the main menu select Text Comparator (משווה טקסטים)
On the top part of the settings specific to this screen, click the button SHARED SEQUENCES (LCS).
By clicking on the SELECT SECTIONS buttons that appear on the right and on the left, select the pasuk range בראשית כב:א-יט on the right side and שמות ג:א-כב on the left side. (see the Help popup window in the topic: Content Pages > Text Comparator > Options & Settings if you're unfamiliar how to accomplish this selection)
- Word length: adjust this so that the minimum is three letters
- Words to skip: select all of these short words
Click the REFRESH button, see what appears below, pay attention to the flow of words in the two תיבה columns and see if you can detect whether there are any similarities.
Now, above the settings specific to this screen click the button SHARED TERMS/PHRASES and then select:
- Sort by frequency in: Selected sefarim
- Consecutive terms (n-grams): two
Click the REFRESH button, see what appears below, pay attention to the words that appear in the upper rows since those will be terms more uniquely common to both the event of the עקידה and the event of the סנה. Pay special attention to the %במסומנים and the %בתנ"ך columns. If each of them has a high percentage on both the right and the left, this indicates a more striking similarity between the two sections of Tanach being compared.
