בס"ד
הושענא רבה, תשפ"ז
הדברים האלו מוקדשים לרפואה שלמה של ידידי, הרב חיים שמואל בן נעמי עטא
Hints to ישראל and בראשית that Span Across Multiple Words
Three years ago, I wrote an entry on this blog on how the end of the Torah (לעיני כל ישראל) is very much bound to it's beginning (בראשית ברא). Now let's take a different look at that concept.
Since we are nearing שמחת תורה, I was curious as to whether any roshei or sofei teivos exist in Tanach for the words ישראל or בראשית. I searched in Base HaSefer and quick answer...they do not. I then relaxed the search to see if a type of sequence of תוכי תיבות existed for these words - where each word in a sequence merely contains the corresponding letter of the source-word.
At first glance, what I found didn't seem so exciting. There are many occurrences of each sequence in Tanach: a search for ישראל reveals 293 and a search for בראשית reveals 45. But then something struck me - if you examine the first case of each pattern in the Torah, a flip side of the same coin appears:
click to expand images
(בראשית יא:ל) וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד
(בראשית יז:יט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו
The first pasuk regarding the beginning of the story of Avraham and Sarah displays a sense of a dismal finality where hope is lost - the Gemara says that it wasn't merely that Sarah never had children, but that childbirth for Sarah was a physical impossibility.
גמ' יבמות סד: - אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: שָׂרָה אִמֵּנוּ אַיְלוֹנִית הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד״, אֲפִילּוּ בֵּית וָלָד אֵין לָהּ.
I then wondered if a connection had ever been noted between these two pesukim in a meaningful way. What I did find is in פסיקתא רבתי סימן מב: וה' פקד את שרה which delves into the wording of חבקוק ג:יז,יח together with a parallel midrash in בראשית רבה נג:ג:
(חבקוק ג:יז) כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת וּשְׁדֵמוֹת לֹא עָשָׂה אֹכֶל גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים (ג:יח) וַאֲנִי בַּה' אֶעְלוֹזָה אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי
.....and breaks it down into the following parallels:
|
מקור |
הקבלה
בפסיקתא רבתי |
הקבלה
בבראשית רבה |
נמשל |
|
כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח |
(הושע ט:י) כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם..... |
(הושע ט:י) כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם..... |
זה אברהם (פ"ר, ב"ר) |
|
וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים |
(בראשית יח:יא) וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים
בַּיָּמִים... |
(תהלים קכח:ג) אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי
בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ |
זו שרה (פ"ר, ב"ר) |
|
כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת |
(שם)
...חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים |
אותן המלאכים שבישרו את שרה האירו פניה כזית כוחשים היו |
שרה |
|
וּשְׁדֵמוֹת לֹא עָשָׂה אֹכֶל |
(בראשית יח:יב) וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי
בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן |
אותן השדים המתים לא עשו אוכל |
שרה |
|
גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן |
(בראשית יז:יז) הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד |
(יחזקאל לד:לא) וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם
אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם נְאֻם אֲדֹנָי ה' |
אברהם (פ"ר) כלל ישראל (ב"ר) |
|
וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים |
(בראשית:יא:ל) וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד |
(הושע י:יא) וְאֶפְרַיִם עֶגְלָה מְלֻמָּדָה אֹהַבְתִּי לָדוּשׁ
וַאֲנִי עָבַרְתִּי עַל טוּב צַוָּארָהּ אַרְכִּיב אֶפְרַיִם יַחֲרוֹשׁ יְהוּדָה
יְשַׂדֶּד לוֹ יַעֲקֹב |
חזרה שרה ואמרה מה אני מובדה סברי
מן בריי (ב"ר) |
|
וַאֲנִי בַּה' אֶעְלוֹזָה (אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי) |
(בראשית יז:יט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ
יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק
וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו |
|
אמר לה הקדוש ברוך הוא את לא
אובדית סיברך אף אנא איני מובדית סיברך (ב"ר)
|
The first thing I noticed in the פסיקתא רבתי is that the final two segments of the drasha on the pasuk in חבקוק bring our exact two pesukim from above with תוכי תיבות ישראל, בראשית hinting to a possible direct progression bettween the two.
The second thing I noticed in both פסיקתא רבתי and בראשית רבה is that the first parallel pasuk is from הושע ט:י which contains the only instance in Tanach where a lashon of ישראל and בראשית (the latter albeit with a suffix) appears in the same pasuk:
(הושע ט:י) כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם.....
The Birth of Yitzchak Represents the Beginning of כלל ישראל
The critical juncture of the birth of Yitzchak doesn't merely represent the birth of a son to an individual person, but instead the beginning of a generational המשך of serving G-d and the beginning of the notion of כלל ישראל as a nation.
We already see in the grid above displaying the stages of progression of the coming birth of Yitzchak that the Midrash Rabba introduces an overarching national theme to the discussion. There are times in the נביאים where the terms צאן and בקר refer to כלל ישראל. This can be seen in how the Targum Yonason translates יחזקאל לד:לא and הושע י:יא brought by the Midrash Rabba:
(יחזקאל לד:לא) וְאַתֵּ֥ן צֹאנִ֛י צֹ֥אן מַרְעִיתִ֖י אָדָ֣ם אַתֶּ֑ם אֲנִי֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י הֽ'
תרגום יונתן - וְאַתּוּן עַמִי עַם דְאִתְקְרֵי שְׁמִי עֲלֵיהוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל אַתּוּן אֲנָא אֱלָהָכוֹן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים:
(הושע י:יא) וְאֶפְרַ֜יִם עֶגְלָ֤ה מְלֻמָּדָה֙ אֹהַ֣בְתִּי לָד֔וּשׁ וַאֲנִ֣י עָבַ֔רְתִּי עַל ט֖וּב צַוָּארָ֑הּ אַרְכִּ֤יב אֶפְרַ֙יִם֙ יַחֲר֣וֹשׁ יְהוּדָ֔ה יְשַׂדֶּד ל֖וֹ יַעֲקֹֽב
תרגום יונתן - כְּנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל דַמְיָא לְעֶגְלָתָא דְמַלְפִין לָהּ לְמַירְדֵי וְלָא אַלְפָא רָחֲמָא לְהֵלָכָא בִּרְעוּת נַפְשָׁהּ וַאֲנָא פָרְקֵית יַתְהוֹן מִשְׁעַבּוּד מִצְרַיִם אַעְדֵיתִי נִיר תְּקוֹף מִצַוְרֵיהוֹן אַשְׁרֵיתִי בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל תְּקוֹף אַרְעָא דֶאֱמוֹרָאָה כְּבִישִׁין קָדְמֵיהוֹן דְבֵית יְהוּדָה אַחְסְנֵית יַתְהוֹן אַחְסַנְתָּא דְקַיְמֵית לַאֲבוּהוֹן יַעֲקֹב:
מדרש תנחומא פ' וירא טו - (בראשית כא:א) וה' פקד את שרה - זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: (יחזקאל יז:כד) וְיָדְעוּ כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה כִּי אֲנִי ה'...הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל
רלב"ג על בראשית כא:יב - כי ביצחק יקרא לך זרע - כי ביצחק לבדו יקרא לו זרע. רצוני, שממנו יהיה הזרע המתיחס לאברהם לשלמותו ,והוא ישראל
With this Ralbag it brings home the idea that we may have seen the concept of זרע as the nation of Israel mentioned earlier in our "Bereishis" hint pasuk וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו.
Finally we examine the day of Rosh Hashana which in itself is the beginning of the year after and ending of the year. The birth and development of Yitzchak figure prominently.
In the added musaf bracha of זכרונות, the gemara in Rosh Hashana discusses which pesukim of זכרונות qualify to be mentioned:
גמ' ר"ה לב: - "וַה׳ פָּקַד אֶת שָׂרָה" - פִּקָּדוֹן דְּיָחִיד הוּא! כֵּיוָן דְּאָתוּ רַבִּים מִינַּהּ, כְּרַבִּים דָּמְיָא
גמ' מגילה לא. - וְיֵשׁ אוֹמְרִים: ״וַה׳ פָּקַד אֶת שָׂרָה״
This option - the birth of Yitzchak is where we begin nowadays. It's interesting that the kria over the two days of Rosh Hashana takes us on the journey of Yitzchak's development: from his birth all the way to the עקידה. It's interesting that the significant line we referenced before - כי ביצחק יקרא לך זרע - is mentioned during the קריאת התורה.
This indeed brings home the idea of the cyclical nature of the year and it קריאות with a seamless flow from an end to a beginning. In the weekly קריאות, an end-beginning transition from וזאת הברכה to בראשית and for Rosh Hashana, the birth of Yitzchak representing the end of Avraham and Sarah' terminal despair and the beginning of the development of כלל ישראל.
One final note
If we expand our search above to include not only occurrences of בראשית with ישראל but even ראשית. Here, we simply look for an instance where the words are consecutive:
חזק חזק ונתחזק!
