עדכון חדש בבייס-הספר! וּלְכׇל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם

 בס"ד

יום שמיני לימי חנוכה, תשפ"ג

מספר עדכונים זמינים כעת ב-basehasefer.com

1) ייתכן שהשינוי המשמעותי ביותר הוא שכעת ניתן לגשת ישירות לכל מסכי האתר באמצעות קישורי URL שאפילו מאפשרים הפעלה מיידית של חיפושים, והנפשות. זאת בנוסף לתכונות של "פרשיות התנ"ך", "שכיחות בתנ"ך", ו"משווה טקסטים" שכבר היו נגישים בעבר. בצד השני של זה, כפתור סמל "קישור" חדש זמין בפינה העליונה של כל עמוד להעתקת קישורי כתובת האתר הישירים שלהם יחד עם פרמטרים לציון הגדרות הדף: 

ראה הוראות ודוגמאות כיצד להשתמש ביכולת החדשה הזו. 

יתרון נחמד של כל זה הוא להקל על הפניות מהירות כאשר אדם רוצה להעביר מידע לאחרים מבלי לתת הוראות כיצד לנווט באתר מדף הבית שלו. ניתן לנצל זאת בדוא"ל ובהודעות טקסט וגם בעת הפניה לאתר בעת כתיבת מאמרים ופוסטים.

ראה את השימושים המעשיים מאוד הבאים של תכונה זו המציגים שלוש דרכים שבהן ניתן להעביר פרמטרים של כתובת אתר כדי לנווט ישירות למידע של פסוק:

• השתמש בכתובת ה-URL הבאה

 https://www.basehasefer.com/#/tanach?location=תהלים:ל:א

 כדי לטעון ישירות את הפסוק וההקשר שלו לדפדפן התנ"ך כך שהדברים הבאים יופיעו:

• השתמש בכתובת ה-URL הבאה

 https://www.basehasefer.com/#/taamParser?location=תהלים:ל:א 

כדי לטעון ישירות את הפסוק הזה למנתח טעמים וכתוצאה מכך:

• השתמש בכתובת ה-URL הבאה

https://www.basehasefer.com/#/search?location=תהלים:ל:א 

כדי לטעון באופן מיידי את פרטי פסוק של מילה במילה בחיפוש הראשי:

כעת ניתן להעביר פרמטרים של כתובת אתר כדי להתמקד/התקרב ישירות ליחידים באילן היוחסין התנ"כי ואפילו להציג ולהנפיש נתיבי קשר. זכור את דבר תורה לחנוכה שהופיע כאן לפני שנתיים והנפשה הנחמדה שחיברה את זרבבל בחזרה לאדם הראשון?

עכשיו אתה יכול ליצור קישור שייצור מיד את ההנפשה הזו (וגם בין כל שני אנשים קשורים אחרים) בצורה הבאה:

 https://basehasefer.com/#/3Dtree?name=אדם&name2=זרבבל&animate=T&darkmode=F

כעת ניתן להעביר פרמטרים של כתובת אתר כדי להפעיל ישירות חיפוש לקסיקון. לדוגמה, הקישור הבא:

https://www.basehasefer.com/#/lexicon?targum=*סהד* 

יפתח מיד את הלקסיקון ויציג את כל המילים המתאימות לתבנית התרגום *סהד*.

2) עמוד מפת אתר זמין כעת מקישור בצד שמאל של מסך בייס-הספר ומתוך תפריט ההתחלה.

אתה יכול לבדוק את רשימת השינויים המלאה כאן.

בחזרה לכותרת הפוסט בבלוג הזה והקשר שלו לחנוכה.

בדרך כלל, כשאנו חושבים כיצד לחגוג את חנוכה, עולה בראש, מצוות הדלקת הנרות לפרסם את נס של פך השמן, אשר שופכת אור על נס המלחמה של "רבים ביד מעטים".

אם נסתכל מקרוב, יש דינמיקה נוספת שמתרחשת מאחורי הקלעים.

כשאנו קוראים את "על הנסים" לחנוכה בתפילה ובברכת המזון, אנו רואים יון שמטרתו היתה לעקור תורה ומצוות' ובנוסח מעניין:

כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך

לכאורה, מטרת התשועה הגדולה שבוצעה על ידי ה' תהיה להפוך את מאמצי היונים.

נראה שנוסח הרמב"ם, בפתיחת הלכות חנוכה (הל' מגילה וחנוכה ג:א), משקף את אותו מושג בכך שהוא מתאר אותו כשורש הבעיה שהצריכה ישועה.

בבית שני, כשמלכי יון גזרו גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות

כמו בחגים רבים, קיימת חובת קריאת התורה במהלך חנוכה וחובה של הפטרה בימים בהם החג חל להיות בשבת.

המשנה במגילה ל: מציינת בפשטות שאותו קריאת התורה היא "בחנוכה בנשיאים" והדף הבא מתאר את ההפטרות:

ומפטירין בנרות דזכריה (זכריה ב:יד - ד:ז), ואי מיקלע שתי שבתות, קמייתא בנרות דזכריה, בתרייתא בנרות שלמה (מלכים א ז:מ - ז:נ)

הפרטים של הקריאה מהנשיאים בפרשת נשא אינם ברורים במקצת בכל הנוגע למה שצריך לקרוא בכל יום. הרמב"ם (הל' תפילה וברכת כהנים יג:יז) קובע שזה צריך להיות קטע של נשיא אחד ביום בשבעת הימים הראשונים, ולאחר מכן ביום האחרון:

קורין מיום השמיני עד סוף כל הקרבנות, עד סוף הסדר

לציין שהקריאה מסתיימת ממש בסוף פרשת נשא.

הטור (אורח חיים ס' תרפד) מזכיר מנהג שנקלטה על ידי השולחן ערוך, וקובע את מה שאנו עושים בימינו שבו אנו לא רק עוצרים ביום השמיני בסוף פ' נשא אלא אפילו ממשיכים בתחילת פ' בהעלתך:

ביום השמיני מתחילין ביום השמיני וגומרין כל הסדר ויש מקומות שקורין עד פרשה ראשונה של בהעלותך כדי להשלים של חנוכה בסדר הנרות ומנהג יפה הוא

הרעיון שדברי תורה המייצגים יותר מסתם קריאת חג, מופיע בגמ' שבת כג: בתוספות (ד"ה הדר פשטה נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא), שבו פרסום הנס מתבצע לא רק על ידי נרות אלא אפילו באמצעות קריאה הכוללת נרות. נאמר כי היבט "תדיר" של קריאת ראש חודש מקבל עדיפות על היבט "פרסום הנס" הנמצא ברמה נמוכה בקריאת פרשת נשיאים בחנוכה, בעוד שההיבט המלא של "פרסום הנס" של נרות דזכריה מנצח נגד "תדיר".

כשחל ר"ח טבת להיות בשבת שיש להפטיר נרות דזכריה משום פרסומי ניסא ולא בהשמים כסאי שהיא הפטרת ר"ח.......ומה שמקדימים לקרות בשל ר"ח.....ועוד דבקריאת התורה (של חנוכה) אין כל כך פרסומי ניסא שאינו מזכיר בה נרות כמו בהפטרה

כאן תוספות מציגה את הרעיון שקריאה המחוברת לחנוכה יכולה להיות סוג של פרסום הנס, אבל היא משפיעה רק כאשר הקריאה עוסקת בהדלקת נרות כגון נרות זכריה. נראה שגם זה היה נכון אם היה אפשרי ששבת חנוכה שנייה תיפול בראש חודש, שהפטרת נרות שלמה הייתה מקבלת עדיפות על פני הפטרה של ראש חודש.  

אף על פי שנראה שמדובר במנהג נוסף מאוחר יותר, לא יהיה מפתיע, באמצעות הרעיון של תוספות, שקריאת התורה של "זאת חנכת המזבח" של היום, שמגיעה לשיאה בנרות אהרן \ בהעלתך את הנרות, תיחשב לקיום מלא הסופי של פרסום הנס בחנוכה גם אחרי שכל הנרות שלנו סיימו לבעור בלילה הקודם.

ראה גם את הרמב"ן שם המצטט בצורה מפורסמת מדרש הקושר את נר חנוכה עם פרשת הנשיאים ועם הנס של הפך השמן. בנוסף, הבעל הטורים בתחילת פ' בהעלתך מעיר כי רעיון של פרסום הנס קיים בתחילת פרשת בהעלתך:

בהעלתך את הנרות - סמך נרות לחנכה. רמז לחנכה לפרסומי נסא בנרות

אמנם כל זה מציג תפיסה של "תורה" כממשיך את אור המנורה, אבל נראה שיש משהו עמוק יותר. שבסוף דבר,התורה היא הגורמת של אור והיא מקור האור.

זה ידוע שכאשר היה ליהודים אור במהלך מכת חושך, זה לא היה רק אור שמש עם העדר חושך, אלא נוכחות הרבה יותר עמוקה של סוג של אור שמימי, חיובי. אכן יש רק שתי דוגמאות בחומש לאור כזה עם ביטוי השורש של היה ואחריו המילה אור - בבריאת העולם ובמכת החושך:

(בראשית א:ג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר   

(שמות י:כג) לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּלְכׇל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם

חומר למחשבה לגבי דוגמאות נוספות לניסוח מסוג זה, מוביל אותנו לתרגיל מעניין. כעת אנו טוענים חיפוש דרך כתובות האתרים הישירות החדשות שלנו עם התבנית הבאה שבה *הי* עוקב ישירות אחרי אור*:

 https://basehasefer.com/#/search?terms="*הי* אור*"

כשאנחנו חוזרים לשמות י:כג, באה התבוננות מעניינת על ידי תרגום יונתן שמתרגם את הפסוק שלנו במכת חושך בדברים הבאים:

ובכל בני ישראל הוה נהורא למקבור רשיעיא דיבניהון דמיתו וזכאיא למעסוק במצותא במותבנהון

אור לבני ישראל לקבור בתוכם רשעים שמתו בזמן המגפה, ולצדיקים לעסוק במצוות. מזכיר קצת ובמקביל לסיפור חנוכה עם יהודים צדיקים מול מתיונים.

עדיין לא ברור מכאן אם האור היה גורם למצוות או שהמצוות היו גורם לאור.

ר' דוד צבי הופמן פרסם מהדורות של המדרש הגדול והמכילתא דרשב"י לפני למעלה מ-100 שנה.

במדרש הגדול על הפסוק שלנו, במכת חושך, יש הדברים הבאים שמוסיפים יותר מתרגום יונתן, אבל אולי אפילו מסביר או מרחיב את התרגום כאשר הוא מנגד את בני ישראל לעומת אומות העולם:

אמר ר' יצחק אוי להן לאומות העולם שהן נידונין לפי מעשיהן שנ' (ישעיה כ"ט ט"ו) הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם לפיכך לוקין בחשך שנ' (תהלים ל"ה ו') יהי דרכם חשך וחלקלקות, אבל ישראל מה כת' בהן ולכל בני ישראל היה אור במושבתם שהן עסיקין בתורה ובמצוות שכת' בהן (משלי ו' כ"ג) כי נר מצוה ותורה אור

ואכן ר' הופמן, בסעיף ההוספות במהדורתו של מכילתא דרשב"י, סובר שדברי המדרש הגדול נובע  כאן מקורם מהתוכן של מכילתא דרשב"י.

בכל מקרה, המדרש מציין בבירור שהאור היה שם בזכות עסק בתורה ובמצוות.

ברוח זו, מתאים מאוד שהעל הנסים ממשיך שהקב"ה נותנים לרשעים להיות מובסים בידי הצדיקים והזדים יובסו בידי עוסקי תורתך.

בדרך זו, גם בשעות האחרונות של חנוכה ללא עזרת נרות, הבה נמשיך את אור חנוכה בחיזוק בעסק בתורה ובמצוות!

A New Update at basehasefer.com! וּלְכׇל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם

בס"ד

יום שמיני לימי חנוכה, תשפ"ג

A number of updates are now available at basehasefer.com

1) Possibly the most significant change is that one can now quickly directly access all site feature screens via URL links that even allow the immediate launch of searches, lookups and animations.  This is in addition to Parsha Viewer, Frequency Viewer and Text Comparator which were already accessible in the past. On the flip side of this is that a new "link" icon button is available on the upper corner of each page for copying their direct URL links along with parameters for specifying page settings: 

See instructions and examples on how to use this new capability. 

A nice benefit of all this is to facilitate quick references when one wants to convey information to others without having to give instructions on how to navigate through the site from its home page. You can take advantage of this in emails and text messages and also when referencing the site when composing articles and posts.

See the following very practical uses of this feature showing three ways that one can pass URL parameters to directly navigate to pasuk information:

• Use the following URL https://www.basehasefer.com/#/tanach?location=תהלים:ל:א to directly load that pasuk and it's surrounding context to the Tanach Viewer so that the following will appear:

• Use the following URL https://www.basehasefer.com/#/taamParser?location=תהלים:ל:א to directly load that pasuk to the Taam Parser resulting in the following:

• Use the following URL https://www.basehasefer.com/#/search?location=תהלים:ל:א to instantly load full word by word pasuk details in the main search.

Now one can pass URL parameters to directly focus/zoom on individuals in the Tanach Family Tree and even to display and animate relation paths.  Remember the דבר תורה for חנוכה that appeared here two years ago and the nice animation that connected זרבבל back to אדם הראשון?

Now you can now create a link which will immediately create that animation (and also between any other two related people) like this: https://basehasefer.com/#/3Dtree?name=אדם&name2=זרבבל&animate=T&darkmode=F

Now one can pass URL parameters to directly launch a Lexicon search.  For example, the following link:  https://www.basehasefer.com/#/lexicon?targum=*סהד* - will immediately open the Lexicon and display all words that match to the Targum pattern *סהד*.

2) A Site Map page is now available from a link in the left side of the Base Hasefer screen and from within the start menu.

You can view the full change list here.

Back to the title of this blog post and its relation to חנוכה.

Typically when we think of how to celebrate חנוכה, the mitzva of הדלקת הנרות to publicize the miracle of the פך השמן comes to mind which in turn sheds light on the miracle of the מלחמה of רבים ביד מעטים.

If we take a closer look, there is another dynamic happening behind the scenes.

When we recite the על הנסים for חנוכה during תפילה and ברכת המזון, we see a יון whose goal was to uproot Torah and mitzvos and with an interesting wording:

כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך

To cause the Torah to be forgotten and to remove the Jewish people from the mitzvos.

Seemingly the goal of the תשועה גדולה performed by השם would be to reverse the efforts of the יונים.

The wording of the Rambam, in the opening of הלכות חנוכה (see הלכות מגילה וחנוכה ג:א),  seems to mirror this same concept by describing it as the root of the problem which needed a ישועה.

בבית שני, כשמלכי יון גזרו גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות

As with many Jewish holidays, there is an obligation of קריאת התורה during חנוכה and an obligation of a הפטרה on days where the holiday intersects with Shabbos.

The Mishna in מגילה ל ע"ב simply states that the קריאת התורה is "בחנוכה בנשיאים" and the following daf delineates the הפטרות:

ומפטירין בנרות דזכריה (זכריה ב:יד - ד:ז), ואי מיקלע שתי שבתות, קמייתא בנרות דזכריה, בתרייתא בנרות שלמה (מלכים א ז:מ - ז:נ)

The specifics of the reading from the נשיאים in פרשת נשא are somewhat unclear when it comes to what is to be read each day.  The Rambam in הל' תפילה וברכת כהנים יג:יז states that it should be the section of one נשיא a day for the first seven days, and then on the final day

קורין מיום השמיני עד סוף כל הקרבנות, עד סוף הסדר

Indicating that the reading finishes at the very end of פרשת נשא.

The Tur in אורח חיים ס' תרפד mentions a minhag which was picked up by the Shulchan Aruch and forms what we do these days where we don't merely stop on the eighth day at the end of נשא but even continue with the beginning of בהעלתך:

ביום השמיני מתחילין ביום השמיני וגומרין כל הסדר ויש מקומות שקורין עד פרשה ראשונה של בהעלותך כדי להשלים של חנוכה בסדר הנרות ומנהג יפה הוא

The notion of divrei Torah representing more than just a mere holiday reading appears in גמ' שבת כג: תוס' ד"ה הדר פשטה נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא, where פרסום הנס is accomplished not merely by candles but even through a קריאה involving candles.  It is stated that the תדיר aspect of the קריאת ראש חודש takes priority over the low-level פרסום הנס aspect of קריאת פרשת נשיאים של חנוכה, while the full-strength פרסום הנס aspect of נרות דזכריה supersedes the notion of תדיר.

כשחל ר"ח טבת להיות בשבת שיש להפטיר נרות דזכריה משום פרסומי ניסא ולא בהשמים כסאי שהיא הפטרת ר"ח.......ומה שמקדימים לקרות בשל ר"ח.....ועוד דבקריאת התורה (של חנוכה) אין כל כך פרסומי ניסא שאינו מזכיר בה נרות כמו בהפטרה

Here תוספות sets forth the notion that a קריאה connected to חנוכה can be a form of פרסום הנס, but it only makes a full impact when the קריאה deals with a הדלקת נרות such as נרות זכריה.  It seems that this also would have been true if it was possible for a second שבת חנוכה to fall out on Rosh Chodesh, that הפטרת נרות שלמה would take priority over the הפטרה of Rosh Chodesh.  

Even though it seems to be a later additional מנהג, it wouldn't be surprising, using the idea of תוספות, that today's "קריאת התורה של "זאת חנכת המזבח  which culminates in נרות אהרן \ בהעלתך את הנרות would be considered a final full-fledged קיום of פרסום הנס on חנוכה even after all of our candles have finished burning the night before.

Also see the Ramban there who famously quotes a midrash connecting נר חנוכה with the parsha of נשיאים and with the נס of the פך השמן.  Additionally the בעל הטורים at the beginning of בהעלתך comments that a notion of פרסום הנס is present at the beginning of parshas בהעלתך:

בהעלתך את הנרות - סמך נרות לחנכה. רמז לחנכה לפרסומי נסא בנרות

While this all presents a concept of Torah as projecting the light of the menora, there seems to be something that runs deeper. Where Torah is an ultimate גורם of light and is a source of light.

It is known that when the Jews had light during מכת חושך, it wasn't merely sunlight with an absence of darkness, but a much more profound presence of a type of heavenly, positive light.  Indeed there are only two examples in the Chumash of such a light with the phrase of the שורש of היה followed by the word אור - in the creation of the world and in the plague of darkness:

(בראשית א:ג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר   

(שמות י:כג) לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּלְכׇל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם

Food for thought regarding other examples of this type of wording leads us to an interesting exercise.  We now load a search via our new direct URLs with the following pattern where *הי* is directly following by אור* - see https://basehasefer.com/#/search?terms="*הי* אור*"

As we return to שמות י:כג, an interesting observation is made by the תרגום יונתן who translates our pasuk in מכת חושך with the following:

ובכל בני ישראל הוה נהורא למקבור רשיעיא דיבניהון דמיתו וזכאיא למעסוק במצותא במותבנהון

Light for בני ישראל to bury the wicked among them who die during the plague and for the righteous to engage in mitzvos.  Somewhat reminiscent and in parallel to the חנוכה story with righteous Jews vs. the מתיונים.

Unclear still from this whether the light was a גורם for the mitzvos or the mitzvos were a גורם for the light.

ר' דוד צבי הופמן published editions of the מדרש הגדול and the מכילתא דרשב"י over 100 years ago.

In the מדרש הגדול on our pasuk, in מכת חושך, it has the following and goes a step further than the תרגום יונתן, but might even be explaining or expanding upon the Targum when it contrasts בני ישראל vs. the אומות העולם:

אמר ר' יצחק אוי להן לאומות העולם שהן נידונין לפי מעשיהן שנ' (ישעיה כ"ט ט"ו) הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם לפיכך לוקין בחשך שנ' (תהלים ל"ה ו') יהי דרכם חשך וחלקלקות, אבל ישראל מה כת' בהן ולכל בני ישראל היה אור במושבתם שהן עסיקין בתורה ובמצוות שכת' בהן (משלי ו' כ"ג) כי נר מצוה ותורה אור

Indeed R. Hoffman, in the section of הוספות in his edition of the מכילתא דרשב"י, was of the opinion that the source of the idea in the מדרש הגדול originally stemmed from the מכילתא דרשב"י.

In either case, the midrash clearly states that the light was there in merit of עסק בתורה ובמצוות.

In this vein, it fits very well that the על הנסים continues that הקב"ה let the רשעים be defeated at the hands of the צדיקים and the זדים be defeated at the hands of the עוסקי תורתך.

In this way, even in the last hours of חנוכה without the aid of נרות, let us sustain the אור of חנוכה with חיזוק in עסק בתורה and מצוות!