בס"ד
מוצאי חנוכה, ג' טבת, תשפ"ו
As Chanuka has drawn to a close, I would like to share parting thoughts to carry us through the winter that were inspired by yesterday morning’s קריאת התורה of “זאת חנוכה”.
The search for שמן
Even before we get to the famous סוגיא in גמרא שבת of מאי חנוכה, we must keep in mind that Chanuka is mentioned at least six times in ש"ס משניות and prominently when describing the קריאת התורה for the holiday:
מגילה ג:ו - בחנכה (קריאת התורה היא) בנשיאים (במדבר ז)
Appropriately in the קריאה of the first day, we see:
(במדבר ז:י) וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂאִים אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִם אֶת קׇרְבָּנָם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ
...and toward the end of the קריאה of the eighth day we see the famous lines:
(במדבר ז:פד-פח) זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל…….זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ
The essential חיוב is to only read the section of the נשיאים - from פרק ז to the end of פרשת נשא with its theme of חנוכת המזבח, while the common minhag on the final day is to add the beginning of בהעלתך to allude to the נס of the פך השמן. Some also have the minhag on the first day of adding the section preceding the נשיאים with ברכת כהנים to allude to the role of the כהנים in the נס חנוכה.
At the beginning of Chanuka I had begun to wonder whether something about the idea of the מנורה lighting mentioned at the beginning of בהעלתך and the נס of the פך השמן can actually be felt within the main body of the קריאה of Chanuka in the parsha of the נשיאים.
I started looking for hints to שמן in our קריאת התורה and saw it mentioned as mixed with סולת all twelve days of נשיאים starting with:
(במדבר ז:יג) וְקׇרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה
...and repeated another eleven times, but not when the twelve times are summed up at the end. This is unlike the קטורת within the כפות זהב which is mentioned twelve times prior and is also included in the summation at the end.
(במדבר ז:פו) שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה הַקְּעָרָה הָאַחַת כֶּסֶף וְשִׁבְעִים הַמִּזְרָק הָאֶחָד כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מְלֵאֹת קְטֹרֶת עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ כׇּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה
The Netziv on those pesukim raises this very question and offers an answer:
העמק דבר - ד"ה שלשים ומאה וגו׳. ולא כתיב שהיו מלאים סולת כמו בסמוך בכפות זהב משום דלא חזר המקרא למנות אלא מה שבא בחידוש ללמדנו שהיה קרבן ציבור דכל ישראל. והמנחה לא היה חידוש. משא״כ הכלים שנעשו בזה כלי שרת שבאין דווקא משל צבור. מלאת קטרת. זה בא בחידוש קטרת זרה על מזבח החיצון. ומשום שהיה קרבן ציבור.
Still, after all the repetition there feels like something is absent and it left me wondering.
I started thinking about how שמן is used as part of an initiation or חינוך process for many things and might be connected to the Chashmonaim’s insistence on a pure פך שמן to light and reinitiate the מנורה - see the following mishna:
מנחות ד:ד - …..שֶׁאֵין מְחַנְּכִין אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב אֶלָּא בִקְטֹרֶת הַסַּמִּים, וְלֹא מִזְבַּח הָעוֹלָה אֶלָּא בְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְלֹא אֶת הַשֻּׁלְחָן אֶלָּא בְלֶחֶם הַפָּנִים בְּשַׁבָּת, וְלֹא אֶת הַמְּנוֹרָה אֶלָּא בְשִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ בֵּין הָעַרְבָּיִם
שמן within קרבנות of initiation
The term בלול בשמן occurs many times in the Chumash and nowhere else in Tanach.
It is interesting that the first time it’s mentioned in the Torah is when the ענין of the מילואים to initiate the כהנים is mentioned in the second part of פרשת תצוה:
(שמות כט:ב) וְלֶחֶם מַצּוֹת וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן סֹלֶת חִטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתָם
It’s also used to inaugurate the משכן on the eighth day of the מילואים at the beginning of פרשת שמיני:
(ויקרא ט:ד) וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים לִזְבֹּחַ לִפְנֵי ה' וּמִנְחָה בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן כִּי הַיּוֹם ה' נִרְאָה אֲלֵיכֶם
...and then again of course in the repeated fashion we have seen for the קרבנות of the נשיאים for the inauguration of the מזבח.
שמן המשחה for initiation
We are first introduced to a notion of שמן המשחה at the beginning of פרשת תרומה when the materials to be donated to the משכן are mentioned:
(שמות כה:ו) שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים
We then see it in use for the inauguration into service of the כהנים, the משכן and the כלי המשכן:
- (שמות כט:ז) וְלָקַחְתָּ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ
- (שמות כט:כא) וְלָקַחְתָּ מִן הַדָּם אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ וּמִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְהִזֵּיתָ עַל אַהֲרֹן וְעַל בְּגָדָיו וְעַל בָּנָיו וְעַל בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ וְקָדַשׁ הוּא וּבְגָדָיו וּבָנָיו וּבִגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ
- (שמות מ:ט) וְלָקַחְתָּ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמָשַׁחְתָּ אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בּוֹ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְאֶת כׇּל כֵּלָיו וְהָיָה קֹדֶשׁ. וּמָשַׁחְתָּ אֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כׇּל כֵּלָיו וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. וּמָשַׁחְתָּ אֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ……וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת אַהֲרֹן אֵת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְכִהֵן לִי. וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב ….וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם כַּאֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ אֶת אֲבִיהֶם וְכִהֲנוּ לִי…..
- (ויקרא ח:ב) קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ וְאֵת הַבְּגָדִים וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִים וְאֵת סַל הַמַּצּוֹת
- (ויקרא ח:י) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בּוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם
- (ויקרא ח:יב) וַיִּצֹק מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל רֹאשׁ אַהֲרֹן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ
- (ויקרא ח:ל) וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִן הַדָּם אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיַּז עַל אַהֲרֹן עַל בְּגָדָיו וְעַל בָּנָיו וְעַל בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ
שמן in נרות as part of an initiation
In addition to the example brought above regarding the evening lighting of the menora playing a role in the initiation of the use of the כלי of the menora, we see a menora lighting that plays a role in the initiation of the כהונה itself. The very first time in the Chumash that we hear of the selection of Aharon and his children into the כהונה is at the beginning of פרשת תצוה with the ענין of העלת נר תמיד with taking שמן:
(שמות כז:כ) וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי ה' חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן
שמן in מנחת חינוך
The description of a מילואים process known to us as a “minchas chinuch” is mentioned in Vayikra near the beginning of פרשת צו:
(ויקרא ו:יג) זֶה קׇרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה' בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד …..עַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶנָּה תֻּפִינֵי מִנְחַת פִּתִּים תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'
From this section, חז"ל learn that when any כהן is about to do עבודה in the מקדש for the first time, he is obligated to bring a special קרבן מנחה which we now know as the מנחת חינוך (later influencing the naming of the famous sefer bearing that name).
Where did this Chanuka-like term come from?
First of all see Rashi on בראשית יד:יד regarding a לשון חינוך of initiating and notice how it pertains to our themes:
(בראשית יד:יד) וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן
- רש"י ד"ה חניכיו. …..זֶה אֱלִיעֶזֶר שֶׁחִנְּכוֹ לְמִצְוֹת וְהוּא לְשׁוֹן הַתְחָלַת כְּנִיסַת הָאָדָם אוֹ כְלִי לָאֻמָּנוּת שֶׁהוּא עָתִיד לַעֲמֹד בָּהּ, וְכֵן חֲנֹךְ לַנַּעַר (משלי כב), חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ (במדבר ז), חֲנֻכַּת הַבַּיִת
Also of note is what we see when searching Tanach for the shoresh חנך that the very first city in the world was named חנוך - built by קין and named for his son. An initiation of sorts but not necessarily for holy purposes:
(בראשית ד:יז) וַיֵּדַע קַיִן אֶת אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת חֲנוֹךְ וַיְהִי בֹּנֶה עִיר וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ
The essential delineation of an actual obligation for כהנים to offer a special separate korban mincha when beginning עבודת המקדש for the first time appears in a) Toseftos in Shekalim, Chagiga and Sanhedrin b) a Sifra in פרשת צו (based on ויקרא ו:יב,יג) c) a Braisa in Yerushalmi Shekalim 7:3. Here the term “chinuch” hasn’t yet been introduced:
- תוספתא שקלים ג:טז - כהן הדיוט אין נכנס לעזרה לעבודה אלא א"כ הביא עשירית האיפה משלו ועובדה בידו.
- ספרא צו פרשה ג:ג - כשהכהן מתקרב תחלה לעבודה מביא עשירית האיפה משלו ועובדה בידו.
- ברייתא ירושלמי שקלים ז:ג - …..דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. עִשָּׁרוֹן מְקַדֵּשׁ. כְּשֶׁהַכֹּהֵן מִתְקָּרֵב תְּחִילָּה לָעֲבוֹדָה מֵבִיא עֲשִׁירִית שֶׁלּוֹ וְעוֹבְדָהּ בְיָדוֹ.
We see the term “חינוך” introduced into this process in the following גמרות:
- ירושלמי שקלים ז:ג (המשך) - …..רִבִּי מָנָא בָעֵי מֵימַר. בּוֹ בַיּוֹם נִתְקָרֵב כַּתְּחִילָּה לָעֲבוֹדָה. בּוֹ בַיּוֹם נִתְמַנֶּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל. מֵבִיא שְׁתַּיִם. אַחַת לְחִינּוּכוֹ וְאָחַת לְחוֹבַת הַיּוֹם.
- גמ' מנחות עח. - אֶלָּא מַקִּישׁ חִינּוּכוֹ לְהִמָּשְׁחוֹ: מָה הִמָּשְׁחוֹ רְבוּכָה, אַף חִינּוּכוֹ רְבוּכָה. אָמַר רַב חִסְדָּא: כֹּהֵן גָּדוֹל הַמִּתְקָרֵב לַעֲבוֹדָה צָרִיךְ שְׁתֵּי עֶשְׂרוֹנוֹת הָאֵיפָה, אַחַת לְהִמָּשְׁחוֹ, וְאַחַת לְחִינּוּכוֹ.
- רש"י - מקיש חינוכו - דכהן הדיוט להמשחו (היינו רבוכה) וחינוכו הוא המילואים שלו אלמא דבמילואים הוי רבוכה דכהן הדיוט מביא חביתין [היינו רבוכה] ביום חינוכו לעבודה וכהן גדול בכל יום: ואחד לחינוכו - בשביל שנתחנך היום לעבודת כהן [גדול]
Finally, this first time I have seen an appearance of the actual term “מנחת חינוך” is in the Mishna Torah of the Rambam:
הלכות מעשה הקרבנות יב:ד - וְתֵשַׁע מִנְחוֹת הַיָּחִיד וְכֻלָּן קְרֵבִין לַמִּזְבֵּחַ וְאֵלּוּ הֵן. ……הַמִּנְחָה שֶׁמַּקְרִיב כָּל כֹּהֵן תְּחִלָּה כְּשֶׁיִּכָּנֵס לַעֲבוֹדָה שֶׁמַּקְרִיב אוֹתָהּ בְּיָדוֹ וְהִיא הַנִּקְרֵאת מִנְחַת חִנּוּךְ. ……
So it seems that way before the נס of the פך שמן we have instances of שמן playing important roles in a “Chanuka” process.
Now to return to the missing שמן in the summation of the קריאה of זאת חנוכה.
During the קריאה of זאת חנוכה yesterday morning I noticed that the word שנים in the summation section has all the letters found in שמן.
So I searched for words containing any anagram of ש,מ,ן and found that נשא contains the most such occurrences in the Torah with 62. Among these words we find: המשכן, הנשאים, הנשיאם, הראשנים, מנשה, שמעון, שניהם, שנים. So the very name of the section we are required to read on Chanuka has the anagram embedded in it. Another interesting note is that the נשיא of מנשה took his turn on the eighth day (השמיני).
It also turns out that when searching for occurrences of the actual shoresh שמן, that נשא has the most of any parsha with 20. Words with a שמן shoresh appearing in נשא are: בשמן, השמיני, ושמנים, שמן, שמנת. To note that in addition to שמן, we have words relating to שמונה which of course is very related to Chanuka.
To be fair since this is the longest parsha in the Torah, I balanced things out by using my internal database to search for occurrences per word broken down by all פרשיות השבוע.
Even taking all this into account, if you examine the resulting percentages of occurrences per word in each parsha, נשא comes out second in shoresh per word (מצורע is first) and also second in anagrams per word (פינחס is first). One also needs to keep in mind that the majority of these appearances are concentrated in the section of the נשיאים.
See the following anagram search results and the following chart broken down by פרשיות השבוע:
This led me to search for instances of where such words repeat inside the same pasuk multiple times. The greatest number of appearances in a single pasuk is four times and this happens in the following five pesukim - one of them being in the parsha of the נשיאים and two others unsurprisingly appear in other parshios with high rates of שמן such as מצורע and פינחס due to the קרבנות in those parshios. This instance in נשא specifically occurs during the summary section at the very end that was lacking the actual word שמן and involving the word שנים that had caught my attention - perhaps a hint?
Also note a possible Chanuka-Purim connection (unless of course you think this whole section is merely Purim-Torah :-) ) with one occurrence in מגילת אסתר but I will leave that for another day.
A חג of eights
I mentioned above that the shoresh שמן feeds into שמונה - the number eight which of course is famously connected to Chanuka. Here is a bit of fun with eights and some food for thought
There are only four pesukim in Tanach possessing a gematria of 1000. Three of them we recite every day during all eight days of Chanuka with two repeating pesukim appearing in תהלים קטז for Hallel and one appearing in (תהלים ל) מזמור שיר חנכת הבית לדוד for the שיר של יום of Chanuka:
- (תהלים ל:ט) אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן
- (תהלים נט:יח) עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹהֵי חַסְדִּי
- (תהלים קטז:יד) נְדָרַי לַה' אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ
- (תהלים קטז:יח) נְדָרַי לַה' אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ
The gematria of the word for 1000, אלף is 111 and if you multiply that by 8 days you get 888.
Interestingly enough the word פתחת, itself with a gematria of 888, plays a significant role not far from these three pesukim where הקב"ה is beseeched to free the mourner from his sackcloth and the imprisoned/enslaved from his shackles:
- (תהלים ל:יב) הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה
- (תהלים קטז:טז) אָנָּה ה' כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי
As an aside, the only other two other times a word with this spelling appears in Tanach is also associated with a Chanuka theme. The חנוכת הבית of the first בית המקדש at the time of Shlomo where he asks הקב"ה to keep His eyes open to our תפילות:
- (מלכים א ח:כט) לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחֹת אֶל הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם לִשְׁמֹעַ אֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה
- (מלכים א ח:נב) לִהְיוֹת עֵינֶיךָ פְתֻחֹת אֶל תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ אֲלֵיהֶם בְּכֹל קׇרְאָם אֵלֶיךָ
Of course, we also find Chanuka wording associated with this event in the accounts in מלכים and in דברי הימים:
- (מלכים א ח:סג) וַיִּזְבַּ֣ח שְׁלֹמֹ֗ה אֵ֣ת זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ אֲשֶׁ֣ר זָבַ֣ח לַה֒' בָּקָ֗ר עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֙יִם֙ אֶ֔לֶף וְצֹ֕אן מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף וַֽיַּחְנְכוּ֙ אֶת בֵּ֣ית ה֔' הַמֶּ֖לֶךְ וְכׇל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל
- (דברי הימים ב ז:ה) וַיִּזְבַּ֞ח הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹה֮ אֶת זֶ֣בַח הַבָּקָר֒ עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֙יִם֙ אֶ֔לֶף וְצֹ֕אן מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף וַֽיַּחְנְכוּ֙ אֶת בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים הַמֶּ֖לֶךְ וְכׇל הָעָֽם
- (דברי הימים ב ז:ט) וַֽיַּעֲשׂ֛וּ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י עֲצָ֑רֶת כִּ֣י חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ עָשׂוּ֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים וְהֶחָ֖ג שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים
Coming back to the לשון of עין, we also find it close to a word denoting פתח in the הפטרה of Shabbos Chanuka
(זכריה ג:ט) כִּ֣י הִנֵּ֣ה הָאֶ֗בֶן אֲשֶׁ֤ר נָתַ֙תִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ עַל אֶ֥בֶן אַחַ֖ת שִׁבְעָ֣ה עֵינָ֑יִם הִנְנִ֧י מְפַתֵּ֣חַ פִּתֻּחָ֗הּ נְאֻם֙ ה֣' צְבָא֔וֹת וּמַשְׁתִּ֛י אֶת עֲוֺ֥ן הָאָֽרֶץ הַהִ֖יא בְּי֥וֹם אֶחָֽד
Another 888 connection to this time of year is that at the beginning of פרשת מקץ itself it contains the dreams of פרעה and its implicit hints to רבים ביד מעטים themes. Upon which חז"ל interpret the pasuk in ברכת יוסף of בן פרת יוסף in a way that רבינו בחיי most clearly interprets as if the pasuk was meant to say בין פרות יוסף that Yosef understood the meaning behind the seven skinny cows devouring the seven fat cows. It turns out that the gematria of בן פרת יוסף is 888.
