תכונות חיפוש חדשות באתר בייס-הספר!

 בס"ד

יום שלישי, ז' אלול, תשפ"ד

הגרסה האחרונה של basehasefer.com פורסמה עם תכונות חיפוש חדשות!

סינון תוצאות חיפוש לפי קטעים מסוימים של התנ"ך

נוספו ששה סוגים חדשים של קטעי תנ"ך מסוימים:

• סדר התפילה: קטעים המצטטים חלקים שלמים בתנ"ך כגון: פסוקי דזמרא, קריאת שמע, תחנון, הלל, שיר של יום, ועוד.
• מצוות: שדורשים כתיבה או קריאת קטעים בתורה: פרשיות תפילין, פרשיות מזוזה, מגילת סוטה, משוח מלחמה/שוטרים, עגלה ערופה, חליצה, מקרא ביכורים, וידוי מעשר.
• שירות: המוזכרים בתנ"ך כגון: שירת הים, שירת הבאר, שירת האזינו, שירת דבורה, שירת דוד, ועוד.
• תפילות: המוזכרים בתנ"ך כגון: תפילת יעקב (וישלח), ויחל משה (כי תשא), ועתה יגדל נא (שלח), ואתחנן, תפילת חנה, ועוד.
• ברכות: המוזכרים תנ"ך כגון: ברכת ה' לאדם, ברכת ה' לנח ובניו, ברכת נח לשם ויפת, ברכת מלכי צדק לאברם, ברכת יעקב לשבטים, ברכת כהנים, ברכות בלעם, ברכת משה לשבטים, ועוד.
• שונות: עשר מכות, ויהי בנסע, עשרת הדברות (יתרו), עשרת הדברות (ואתחנן), שש זכירות, תהלים קיט.

עמודת תוצאת חיפוש חדשה בשם קטעים מסוימים זמינה בבורר העמודות הסטטיסטיות. הוא מציג שמות קטעים משש הקטגוריות שלמעלה הקשורים לפסוקים שבתוצאות חיפוש. 

לדוגמה, אמור שאנו רוצים לחפש מילה שקיימת בתוך הפסוקים המצוטטות בתחנון היומי שלנו:

בצע את השלבים הבאים:

1) הזינו את המילה מאד בשורת החיפוש

2) בחר באפשרות חיפוש מתקדם מימין לסרגל החיפוש

3) בחר את הכרטיסייה מיקום מהאפשרויות המתקדמות (תבחין בכמה אפשרויות חדשות בחלק העליון של כרטיסייה זו - נרחיב על כך בהמשך)

4) מהתפריט הנפתח סוג בשורה העליונה של בחירות קטעים מסויימים, בחר סדר התפילה (תבחין שזוהי אחת משש סוגים שנוספו לאחרונה לתפריט הנפתח הזה)

5) בחר תחנון מהבורר הנפתח עבור שם קטע (לחיצה על התפריט הנפתח עלייה/חלק תגלה אילו תת-סעיפים זה כולל - נשאיר את זה לא מסומן)

6) לחץ על כפתור החיפוש כדי להפעיל את החיפוש

7) לאחר הופעת תוצאות החיפוש, בחר קטעים מסויימים מהתפריט הנפתח של בוחר העמודות הסטטיסטיות בחלק העליון של חלון תוצאות החיפוש

8) הצג את התוצאות וראה את העמודה קטעים מסויימים לקבלת מידע על היכן הפסוק עשוי להתרחש בקטעים מסויימים.

רמזתי לכמה אפשרויות חדשות של כרטיסיית מיקום קודם לכן. כעת ניתן לסנן חיפושים על ידי ציון שפסוק חייב לחול על קטגוריה כללית אחת או יותר ו/או לא לחול על קטגוריה אחרת (אחת או יותר). כדי לראות זאת בפועל, הבה נשנה את החיפוש שלנו על ידי ניקוי מסנן תחנון ולאחר מכן נציין שתוצאות החיפוש של המילה מאד חייבות להיות מוגבלות לפסוקים המחוברים לתפילות כלליות אך לא לפסוקים המצוטטים בסדר התפילה שלנו.

אפשר להשיג את התוצאות האלה עם השלבים הבאים:

1) לחץ על סמל הגדרות הכרטיסייה הלבן מימין (כדי להסיר את החירת תחנון)

2) הכנס סימון בתיבת הסימון של קטגוריית תפילות

3) שים X בתיבת הסימון של קטגוריית סדר התפילה

4) לחץ על כפתור החיפוש כדי להפעיל את החיפוש

5) צפו בתוצאות ושימו לב שתוכן של תחנון נעלם למרות שהוא מצטט פסוקים מקטעים שסווגו כתפילות שכן כל פסוק שסווג גם כחלק מסדר התפילה לא ייכלל עם הגדרות החיפוש שצוינו

אלו חדשות מרגשות מכיוון שהאתר נוקט כעת בצעדים קטנים כדי להציג חיפושים המבוססים על מסנני תגיות מושגים/קטגוריות.

כפי שצוין קודם לכן, בכרטיסיית מיקום, אנו יכולים כעת לבחור אם לכלול פסוקים שעומדים בהגדרות המיקום שצוינו (ברירת מחדל) או אם לא לכלול פסוקים כאלה. כדי להדגים דוגמה יפה לכך, בואו נתחיל חיפוש חדש לגמרי. כאן ננסה לברר האם פוסקים כלשהם בתנ"ך מתחילים בביטוי המדויק "אנכי יקוק":

אפשר להשיג את התוצאות האלה עם השלבים הבאים:

1) הזן "אנכי ה'" בשורת החיפוש

2) בחר באפשרות חיפוש מתקדם מימין לסרגל החיפוש

3) לחץ על המילה הראשונה של הביטוי (אנכי) ברשימה האנכית של מילות החיפוש המופיעה מימין

4) לחץ על כרטיסיית מרחקים (שם נשנה את הגדרות המרחק עבור המילה שנבחרה אנכי)

5) הגדר את המרחק מתחילת הפסוק ל-0

6) כעת לחץ על כרטיסיית מיקום

7) בשורה הראשונה בבחירות קטעים מסויימים, לסוג בחר שונות ולשם קטע בחר עשרת הדברות - יתרו

8) בשורה השנייה בבחירות קטעים מסויימים, לסוג בחר שונות ולשם קטע בחר עשרת הדברות - ואתחנן

9) בחר להוציא מהמתג לכלול/להוציא בחלק העליון של כרטיסיית מיקום (זה ישמש כדי לא לכלול את כל התוצאות המתרחשות בכל אחד מהקטעים של עשרת הדברות - זה גם יכול לשמש לאי הכללה של התאמות לכל הקטגוריות הכלליות המסומנות אבל אנחנו לא עושים את זה בדוגמה הזו)

10) לחץ על כפתור החיפוש

11) אנו יכולים לראות שהתוצאה היחידה מחוץ לעשרת הדברות עם הביטוי "אנכי ה'" בתחילת הפסוק היא בתהלים פא:יא

בנוסף לסינון חיפושים, ניתן להשתמש בשש הקטגוריות החדשות הללו גם בעת ציון מיקום בתנ"ך בתכונות דפדפן התנ"ך, משווה טקסטים, ענני אובייקטים, ואילן יוחסין תנ"כי.

הצגת שנת אירוע ושימוש בה לסדר ולסנן תוצאות חיפוש

בעבר ניתן היה למיין את תוצאות החיפוש לפי שנת התרחשות. כעת, באמצעות בורר העמודות הסטטיסטיות, ניתן אפילו להציג עמודה בטבלת תוצאות החיפוש המפרטת את שנת ההתרחשות המשוערת. באמצעות כרטיסיית הגדרות פסוק בתוך אפשרות החיפוש המתקדם, אפשר אפילו לסנן תוצאות חיפוש לפי טווח של שנת אירוע. בשימוש בשילוב עם אפשרות המיון לפי שנת אירוע, ניתן כעת להציג ציר זמן נחמד של אירועים. ראה את הדוגמה למטה:

שימו לב כיצד הפסוקים בספר בראשית רשומים לפי סדר שנה ולא ברצף הפסוקים המקורי. שימו לב גם איך מופיעים כמה פסוקים מדברי הימים השייכים למסגרת הזמן הזו. אפשר להשיג את התוצאות האלה עם השלבים הבאים:

1) בחר באפשרות חיפוש מתקדם מימין לסרגל החיפוש

2) בחר את הכרטיסייה הגדרות פסוק מהאפשרויות המתקדמות

3) הגדר טווח של 500 עד 1500 עבור שנת אירוע בתוך הגדרות פסוק

4) בחר סדר מיון לפי שנת אירוע מהבורר הנפתח בחלונית הגדרות החיפוש בצד ימין

5) לחץ על כפתור החיפוש כדי להפעיל את החיפוש

6) הצג את התוצאות וראה את העמודה שנת אירוע מופיעה אוטומטית עקב אופי החיפוש שלך. (ניתן להציג עמודה זו עבור כל חיפוש על ידי בחירה בשנת אירוע מהתפריט הנפתח של בוחר העמודות הסטטיסטיות בראש חלון תוצאות החיפוש)

New Search Features at basehasefer.com!

בס"ד

יום שלישי, ז' אלול, תשפ"ד

The latest version of basehasefer.com has been released with new search features!

Filtering Search Results by New Pre-defined Sections of Tanach

Six new top-level elements for named section categories were added:

• Seder HaTefila: segments that quote whole sections of Tanach such as: פסוקי דזמרא, קריאת שמע, תחנון, הלל, שיר של יום, ועוד
• Mitzvos: that require writing or reciting sections of the Torah: פרשיות תפילין, פרשיות מזוזה, מגילת סוטה, משוח מלחמה/שוטרים, עגלה ערופה, חליצה, מקרא ביכורים, וידוי מעשר
• Shiros: mentioned throughout Tanach such as: שירת הים, שירת הבאר, שירת האזינו, שירת דבורה, שירת דוד, ועוד
• Tefilos: mentioned throughout Tanach such as:  תפילת יעקב (וישלח), ויחל משה (כי תשא), ועתה  יגדל נא (שלח), ואתחנן, תפילת חנה, ועוד
• Brachos: mentioned throughout Tanach such as: ברכת ה' לאדם, ברכת ה' לנח ובניו, ברכת נח לשם ויפת, ברכת מלכי צדק לאברם, ברכת יעקב לשבטים, ברכת כהנים, ברכות בלעם, ברכת משה לשבטים, ועוד
• Miscellaneous sections (shonos): עשר מכות, ויהי בנסע, עשרת הדברות (יתרו), עשרת הדברות (ואתחנן), שש זכירות, תהלים קיט

A new search result column named sections is available from the statistics column picker.  It displays named sections of Tanach related to each pasuk pertaining to the six categories above.

For example, just say we want to search for a word that exists within the pesukim quoted in our daily Tachanun:

Follow these steps:

1) Enter the word מאד into the search bar

2) Select the Advanced Search option to the right of the Search Bar

3) Select the Placement tab from the advanced options (you will notice some new options in the top section of this tab - we will expand upon this later)

4) From the Category dropdown in the top row of Named Section selections, select סדר התפילה (you will notice that this is one of six categories that were recently added to that dropdown)

5) Select תחנון from the dropdown selector for Section Name (clicking the Aliya/Chelek dropdown will reveal what subsections this includes - we will leave this unselected)

6) Click the Search button to launch the search

7) Once the search results appear, select Named Sections from the statistics column picker dropdown at the top of the search results window

8) View the results and see the Named Sections column for information about where the pasuk might occur in named sections.

I alluded to some new Placement tab options earlier.  One can now actually filter searches by specifying that a pasuk must apply to one or more general categories and/or not apply to one or more other categories. To see this in action, let's modify our search by clearing out the Tachanun filter and then specifying that search results for the word מאד must be limited to pesukim that are connected to Tefilos in general but not to pesukim quoted by our standard Seder HaTefila.

One can accomplish these results with the following steps:

1) Click the white Clear tab settings icon on the right (to remove the Tachanun selection)

2) Put a check in the Tefilos category checkbox

3) Put an X in the Seder HaTefila category checkbox

4) Click the Search button to launch the search

5) View the results and notice that the Tachanun content is gone even though it quotes pesukim from sections categorized as Tefilos since any pasuk also categorized as being part of Seder HaTefila will be excluded with the specified search parameters

This is exciting news since the site is now taking small steps to introduce searches based on concept/category tag filters.

As mentioned earlier, in the Placement tab, we can now select whether to Include pesukim that meet the specified location settings (default) or whether to exclude such pesukim.  To demonstrate a nice example of this, let's start a brand new search.  Here we will try to find whether any pesukim in Tanach begin with the exact phrase "אנכי יקוק":

One can accomplish these results with the following steps:

1) Enter "'אנכי ה" into the search bar

2) Select the Advanced Search option to the right of the Search Bar

3) Click on the first word of the phrase (אנכי) in the vertical list of search terms that appears on the right

4) Click on the Distances tab (where we will modify distance settings for the selected word אנכי)

5) Set distance from the beginning of a pasuk to 0

6) Now click on the Placement tab

7) In the first row in the Named Section selections, for category select "shonos" (miscellaneous) and for section name select עשרת הדברות - יתרו

8) In the second row in the Named Section selections, for category select "shonos" (miscellaneous) and for section name select עשרת הדברות - ואתחנן

9) Select Exclude from the Include/Exclude switch in the upper section of the placement tab (this will serve to exclude any results that occur within either section of עשרת הדברות - it also can serve to exclude matches to any general categories that are checked but we are not doing that in this example)

10) Click the Search button

11) We can see that the only result outside of the עשרת הדברות with the phrase "'אנכי ה" at the start of a pasuk is in תהלים פא:יא

In addition to filtering searches, these six new categories can also be used when specifying Tanach location in the Tanach Viewer, Text Comparator, Object Cloud Viewer and Tanach Family Tree features.

Displaying Year of Occurrence (שנת אירוע) and Using it to Order and Filter Search Results

Previously one could sort search results by year of occurrence. Now, using the statistics column picker, one can even display a column in the search results grid which lists the approximate year of occurrence.  Using the Pasuk Settings tab within the Advanced Search option, one can even filter search results by a range of year of occurrence.  Used in combination with the sort by year option, one can now view a nice timeline of events.  See the example below:

Notice how the pesukim in Sefer Bereishis are listed in year order and not in original pasuk sequence.  Also notice how some pesukim from Divrei HaYamim appear that are pertinent to this time frame.  One can accomplish these results with the following steps:

1) Select the Advanced Search option to the right of the Search Bar

2) Select the Pasuk Settings tab from the advanced options

3) Set a range of 500 to 1500 for years of occurrence within pasuk settings

4) Select a sort order "by Year of Occurrence" from the dropdown selector on the search settings panel on the right

5) Click the Search button to launch the search

6) View the results and see the Year of Occurrence column appear automatically due to the nature of your search.  (this column can also be displayed for any search by selecting Year of Occurrence from the statistics column picker dropdown at the top of the search results window)

קבלה בוערת של התורה, 974 הדורות החסרים, ספר איוב ו"להיות או לא להיות"

בס"ד

ערב שבת נחמו, י"ב אב, תשפ"ד

אנחנו עכשיו יושבים בין תשעה באב לסיפור החוזר על חוויית קבלת התורה בהר סיני בתוך פרשת ואתחנן.

אש וקבלת התורה

בעוד שתשעה באב מעלה מושגים של אש הרסנית - שריפת המקדש, לחילופין הר סיני מציע רעיון של אש חיובית עם התורה שהיתה ניתנה באש. מעניין שההיבט הזה של מעמד הר סיני מוזכר פעם אחת בפרשת יתרו:

שמות יט:יח - "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ"

לעומת זאת, שריפה זו מוזכרת בקשר למתן תורה בפ' ואתחנן סך הכל 14 פעמים. עוד על הדיון באש בהמשך.

974 דורות חסרים בקשר לקבלת התורה

בזמן שלמדתי לאחרונה את סוגיא של קבלת התורה ומעמד הר סיני בגמרא שבת, שמתי לב למאמר לגבי 974 הדורות שלא נבראו ודילג עליהם לפני קיומם של עשרים וששה דורות בן אחר בן שהדור האחרון שלהם (זה של משה) קיבל את התורה.

שבת פח:

וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַה לִּילוּד אִשָּׁה בֵּינֵינוּ? אָמַר לָהֶן: לְקַבֵּל תּוֹרָה בָּא. אָמְרוּ לְפָנָיו: חֶמְדָּה גְּנוּזָה שֶׁגְּנוּזָה לָךְ תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה מְבַקֵּשׁ לִיתְּנָהּ לְבָשָׂר וָדָם?

רש"י ד"ה תתקע"ד דורות - באלפים שנה שקדמה תורה לעולם היו עתידין דורות הללו להבראות שנאמר (תהילים ק״ה:ח׳) "דבר צוה לאלף דור" וראה הקב"ה שאין העולם מתקיים בלא תורה כל כך והעבירן ולא בראן ונתנה לכ"ו דורות הרי שחסרו תתקע"ד מאלף:

רש"י ביסס למעשה את החישוב הזה (26 - 1000 = 974) על בראשית רבה בין שאר מדרשים שיש בהם אותן שורות או דומות:

בראשית רבה כח:ד

אֶלֶף דּוֹר עָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרֹאת, וְכַמָּה נִמּוֹחוּ מֵהֶם, רַב הוּנָּא בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אָמַר ט' מֵאוֹת וְע"ד דּוֹרוֹת, מַאי טַעְמֵיהּ (תהלים קה, ח): "דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר", זֶה הַתּוֹרָה.

 

גמרא זו מדגישה את הצורך לבטל 974 דורות משום הדחיפות של קיום עולם שבו התורה נמצאת.

974 וספר איוב

בהיותי איש מספרים מטבעי, חיפשתי את כל מופעי הגימטריא 974 בתנ"ך. הם נראו מקובצים בצורה מוזרה עם שלש מתוך ארבע המופעים כולם בתוך ספר איוב וכל אחד עבור מילה אחרת.

בגימטריות של מילה אחת בתנ"ך, ההופעות מתחילות להיות פחות תכופות ברגע שמגיעים לאמצע מספרי ה-900. זה דבר אחד שגימטריא נדירה תופיע רק פעם אחת. זה דבר נוסף שגימטריא מופיעה מספר פעמים עבור אותה מילה מדויקת - זה הגיוני מאד כאשר יש צורך במילה זו מספר פעמים, במיוחד אם זה שם של אדם או מקום. אבל זו רמה שונה לגמרי של נדירות כאשר רוב המילים המרובות הנוגעות לגימטריא מסוימת מקובצות בספר אחד.

מתוך סקרנות, ביררתי במאגר הפנימי שלי לגבי גימטריות ספציפיות המופיעות ביותר ממילה אחת ושבהן המילים הללו מופיעות באופן בלעדי מרוכזות בעיקר בספר תנ"ך בודד. באופן מפתיע המקרה הנוסף היחיד של זה קורה בגימטריא 933 (שלש מילים שונות ביחזקאל ומילה אחת במלכים). אז הקשר של 974 עם ספר איוב הוא בהחלט חיבור ייחודי.

התחלתי לחפש עוד דברים נדירים בולטים וגם גיליתי שיש בתנ"ך רק שני פסוקים שהגימטריא שלהם מסתכמת ב-974 - אחד מהם דווקא באיוב:

למרות שידוע שאורך הפסוק בדרך כלל קצר יותר בספרי אמ"ת מה שהופך גימטריות קטנות יותר ברמת פסוק ליותר סבירות, זה עדיין מעניין שמתוך 785 פסוקי תנ"ך עם גימטריא של פחות או שווה ל-974, איוב מכיל רק 87, כך שביחס של 11% עדיין יש לציין שאחד משני הפסוקים התואמים הוא מאיוב.

זה גרם לי לתהות האם יש משהו טבוע בספר איוב שקשור ל-974 הדורות החסרים, אז התחלתי לבחון את הקשר האפשרי הזה יותר מקרוב.

מכיוון שכבר ראינו את גמרא שבת שלמעלה, הבה נבחן כעת את שתי הפעמים האחרות בש"ס שבהן מוזכרים 974 הדורות.

האחד נמצא בחגיגה ומציע עוד קשר לאיוב מרתק:

חגיגה יג:, יד.

תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסַאי: ״אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּיהּ״ ..... וְרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר: ..... לִנְהַר דִּינוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נְהַר דִּינוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּיהּ.....״. .....וּלְהֵיכָן שָׁפֵיךְ? אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים בְּגֵיהִנָּם..... וְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: עַל אֲשֶׁר קוּמְּטוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב כב:טז) ״אֲשֶׁר קוּמְּטוּ וְלֹא עֵת נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם״. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן הֶחָסִיד: אֵלּוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבַּע דּוֹרוֹת שֶׁקּוּמְּטוּ לְהִיבָּרְאוֹת קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וְלֹא נִבְרְאוּ. עָמַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁתָלָן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וְהֵן הֵן עַזֵּי פָנִים שֶׁבַּדּוֹר.

הגמרא הזו מציגה את האופי הרע של 974 הדורות החסרים והברייתא החשובה שלה מביאה מקור מוקדם לדורות החסרים וזה במקרה מספר איוב! לא זו בלבד, אלא ששורש המילה החיוני של קמט שעשוי לרמוז גזורה או מקופלת, מופיע רק פעם נוספת בתנ"ך וגם בספר איוב לגבי פניו הפגועים של איוב:

(איוב טז:ח) ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה

מעניין לציין שה"קמט" הזה ושלוש המילים בספר עם גימטריא 974 נאמרות על ידי איוב עצמו וה"קמט" המוזכר בחגיגה נאמר על ידי חברו של איוב אליפז.

הגמרא האחרונה המזכירה את ה-974 היא זבחים:

זבחים קטז.

כתנאי: (שמות יח, א) וישמע יתרו .....מה שמועה שמע ובא ונתגייר? .....ר"א המודעי אומר מתן תורה שמע [ובא] שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו וכל [מלכי] עובדי כוכבים אחזתן רעדה ...... נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו מה קול ההמון אשר שמענו? .....אמרו לו מבול של מים אינו מביא אבל מבול של אש מביא שנא' (ישעיהו סו, טז) כי (הנה) באש ה' נשפט? אמר להן כבר נשבע שאינו משחית כל בשר. ומה קול ההמון הזה ששמענו? אמר להם חמדה טובה יש לו בבית גנזיו שהיתה גנוזה אצלו תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם וביקש ליתנה לבניו שנאמר (תהלים כט, יא) ה' עוז לעמו יתן .....

גמרא זו מוסיפה קשר בין 974 הדורות שהחמיצו קול תורה גדול ואולי לוהט שנמסר לעם הנבחר של ה'. הערת שוליים מעניינת היא החיבור הנוסף של יתרו ובלעם בתגובתם למתן תורה – אותם אלו שחז"ל מקשרים לעיתים קרובות עם איוב באותה מעמד ומפורסם כיועצים לפרעה כאשר הבקשה של "הבה נתחכמה לו" נעשית עם יתרו. ובלעם ויתרו על קטבים מנוגדים של טוב ורע ואיוב משתרע על הגדר באמצע עם אי-פעולה שמובילה למצוקותיו, אפשר אפילו לשאול מה הייתה תגובתו של איוב למתן תורה?

מעניין גם שבלעם, איוב, יתרו – בהינתן החלטה של ​​הבחנה של חיים ומוות – מי יחיה, מי ימות בלידה – פרעה השתמש בעצת בלעם להרוג את הבנים ולהשאיר את הבנות בחיים. נושא נוכח בספר איוב לגבי מי שולט בהחלטות חיים ומוות.

מעניין לציין גם שהפסוק שהובא לכאן מספר ישעיהו המתייחס לכך שהקב"ה מעניש רשעים באש מגיע רק חמשה פסוקים אחרי המילה היחידה מחוץ לספר איוב שיש לה גימטריא של 974.

כל אחד מן המקורות מוסיף חלק מהסיפור ומודיע לאחרים. יש אפילו יותר מקורות ל-974 הדורות בתוך אבות דרבי נתן וגם בתוך מדרשים.

להיות או לא להיות בספר איוב

כעת, לאחר שהכרנו את הרקע של 974 הדורות החסרים, הבה נבחן את טיבו של ספר איוב כדי לראות אם אנו מבחינים בדמיון כלשהו למה שראינו עד כה.

דבר אחד שעולה בדעתי שכאשר הגמרא דנה מתי התרחשו אירועי ספר איוב, היא הערה אחת הבאה:

בבא בתרא טו.

יָתֵיב הָהוּא מֵרַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: אִיּוֹב לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא, אֶלָּא מָשָׁל הָיָה.

בעוד שבסופו של דבר הגמרא דוחה הצעה זו, זה משהו שמזכיר לנו את מה שנאמר על 974 הדורות - שהם מעולם לא היו ולא נבראו.

אולי יותר חשוב הוא נושא משמעותי שחוזר על עצמו באופנים בולטים מאוד בספר איוב. האם הקב"ה היה צריך לברוא את איוב בכלל ואת ההחלטות הכוללות שהקב"ה קיבל וחייב לקבל בזמן בריאת העולם ובכל יום ויום.

אנו רואים בתחילת הפרק השלישי של ספר איוב כשהוא מתחיל לדבר:

וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר: יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ ..... לָמָּה לֹּא מֵרֶחֶם אָמוּת מִבֶּטֶן יָצָאתִי וְאֶגְוָע ..... כִּי עַתָּה שָׁכַבְתִּי וְאֶשְׁקוֹט יָשַׁנְתִּי אָז יָנוּחַ לִי ..... אוֹ כְנֵפֶל טָמוּן לֹא אֶהְיֶה כְּעֹלְלִים לֹא רָאוּ אוֹר: שָׁם רְשָׁעִים חָדְלוּ רֹגֶז וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ ......

אלשיך - ד"ה שם רשעים כו'. אחר שדבר על אומרו למה לא מרחם אמות כו' אמר ...... ואולי לא צדיק אני על כן אני אומר כי ממה נפשך טוב מותי מחיי כעת שאם רשע אני שם רשעים חדלו רוגז וטוב טוב לי המות פן ארגיז לפניו יתברך בהטיח דברים וכיוצא

מלבי"ם – ד"ה שם רשעים חדלו רגז, ר"ל במעמד ההעדר לא ימצא רוגז הרשעים אשר הם כים נגרש מרוגז נפשם בקנאה ותאוה וחמדה על המותרות וכדומה, וא"כ ההעדר טוב מן ההויה

 

בעוד שכמה אחרים מסבירים את השורה הזו בצורה תמציתית יותר, מה שהאלשיך והמלבי"ם כותבים מזכיר לנו קצת את 974 הדורות שמעולם לא נבראו כפי שהיו חסרים להם תורה והיו רשעים.

זה מזכיר לנו ויכוח מפורסם בן שנתיים וחצי בין בית שמאי לבית הלל בשאלה האם עדיף לאנושות להיברא או לא:

עירובין יג:

תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל. הַלָּלוּ אוֹמְרִים: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁנִּבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁלֹּא נִבְרָא. נִמְנוּ וְגָמְרוּ: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא, עַכְשָׁיו שֶׁנִּבְרָא — יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו. וְאָמְרִי לַהּ: יְמַשְׁמֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו.

המפרשים נוטים להסביר שאפילו עם התורה, קיים סיכון כה גדול שהעבירות שלנו יעלו על המצוות שלנו, שהיה קל יותר לולא נבראנו.

אנו מתקדמים קדימה אל תחילת הפרק השלושים ושמונה שבו סוף סוף ה' מתחיל למסור את תגובתו:

וַיַּעַן ה' אֶת אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה וַיֹּאמַר ..... אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיׇסְדִי אָרֶץ ..... בְּרׇן יַחַד כּוֹכְבֵי ...... וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא ..... הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר מְקֹמוֹ: לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה ..... וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם ...... הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי מָוֶת וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה ...... אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ יִשְׁכׇּן אוֹר וְחֹשֶׁךְ אֵי זֶה מְקֹמוֹ .....

הנה החלטות גדולות שעל ה' לקבל. ליצור או לא ליצור; להביא או לא; מי יחיה וימות; איך ומתי להוציא את הרשעים מהעולם.

פרפראות לחכמה

באבות ג:יח נאמר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן חִסְמָא אוֹמֵר.....תְּקוּפוֹת וְגִמַטְרְיָאוֹת פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה.

הנה שני פרפראות נוספות שמקשרים את 974 לספר איוב:

1) גימטריא קטן מעניין

(איוב כא:ז) מַדּוּעַ רְשָׁעִים יִחְיוּ עָתְקוּ גַּם גָּבְרוּ חָיִל

מיד לאחר אמירה שהרעיון שלה עסקנו לעיל – האם יש לאפשר לקיומם של עושי רשע לקרות "מדוע רשעים יחיו", ניתנות לנו שלוש מילים עתקו גם גברו שערכיהן הרציפים בגימטריא קטן הם 9, 7, 4.

2) גימטריא רבת-מילים משמעותית

ממש בסוף ספר איוב כאשר ה' מייסר את חבריו של איוב על ניהוגם באיוב, לשני פסוקים ברצף (מב: ז,ח) יש את אותו ביטוי בן שש מילים שהגימטריא שלו מסתכמת ב-974 - לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב

בחזרה אל האש

לבסוף נחזור לנושא השריפה שהייתה בזמן מעמד הר סיני. בשתיים מהגמראות לגבי דורות 974 – חגיגה וזבחים, מסופר על אש מתן תורה ואש נהר די-נור – ממש נהר של אש כפי שהוזכר בספר דניאל (ויתכן מאוד השם שניתן בימים קדמונים ל"שביל החלב" שהייתה מרכיב בולט בשמי הלילה כאשר לא היה זיהום אור).

לאש יש תכונות חיוביות כמו להציע אור לראייה ולהבנה וגם להציע חום – זו האש שכלל ישראל הייתה זוכה עם קבלת התורה. הצד השלילי של האש הוא כח האוכל ההרסני שלה ששמור ל-974 הדורות עם נהר די-נור. איזה סוג אש מרוויחים תלוי אם מקפידים ומכבדים את המצוות התורה או לא כפי שהוזכרו בחששות בית שמאי ובית הלל וגם בדיונים האם העולם יכול לשרוד כל כך הרבה דורות בלי התורה. שבו תלוי הקיום המשמעותי. כפי שהוזכר לעיל אש זה עשוי להיות קשור ל-974 המתרחש בישעיהו פרק סו.

הייתי מעניין לדעת מה אחרים חושבים על הרעיונות האלה. אם מישהו רוצה לתרום מחשבות משלו האם יש קשר משמעותי בין 974 הדורות החסרים לבין ספר איוב, אל תהסס לפנות אלי בכתובת info@taryaganalytics.com.

תוספת (ט"ז-י"ח אב)

תשואות חן חן להרב יעקב משה שורקין שהודיע לי על הציטוטים הבאים המציעים איזה הבנה מוקדמת יותר לקשר בין ספר איוב לגימטריא 974:

1) מספר עשרה מאמרות (עמ' סא:, מאמר אם כל חי - חלק ג סימן יא), רמ"ע מפאנו: ויניציאה, שנת שנז (1597/5357) (ראה גם דיגיטציות כאן וכאן) שם מביא המחבר מספר גימטריות הרומזים ל-974 דורות שנדונו לעיל, ונראה שהם מתייחסים למדרש "נעלם":

וסימן לדורות אשר קומטו נר רשעים ידעך וכולם נתלים ברפיון כדברי המדרש זה וזה בגימטריא תתקע"ד וכן למה תמות בלא עתך עם שלש אותיות והמלה וכמוהו מה שאמר איוב לבלדד על דעתך כי לא ארשע עתך ודעתך בגימטריא תתקע"ד באלפא ביתא דאי"ק וכאלה רבות אלא שהקצור יפה אמר איוב ודאי לא ארשע בשעור הזה להמנות עמהם ח"ו. אמנם רחוק מרשעים ישועה הכי הוי אלמא ישועה אית להו אלא שהיא רחוקה מהם ועתידה להתקרב כדכתיב שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו

הדגשתי את הגימטריא הראשונה הרשומה שם "נר רשעים ידעך" (איוב כא:יז). למעשה הוא מכיל עוד קישור בין ספר איוב ל974 דורות. אני תמיד שמח כשמשהו שאני מגלה נוגע בדרך כלשהי למשהו ידוע מאות שנים קודם לכן ללא תועלת של מחשב.

2) מספר ילקוט חדש (עמ' קפג:, סימן לט), ישראל בן בנימין מבלזיץ: לובלין, שנת ת"ח (1648/5408) שהוא אוסף של דברי קבלה, אגדה ומדרש. פורסם כ-50 שנה מאוחר יותר, ונראה כמו שהמחבר מצטט את המילים המוקדמות יותר של רמ"ע מפאנו.

לט סימן לתתקע"ד דורות, נ"ר רשעי"ם ידע"ך [איוב כא, יז] גימטריא תתקע"ד, וכן [.. א] וכול"ם נתלי"ם ברפיו"ן גימטריא תתקע"ד, וכן [קהלת ז, יז] למ"ה תמות בל"א עת"ך עם ג' אותיות והמלה גימטריא תתקע"ד. אמנם התתקע"ד דורות עתידין להתקדש ולהתקרב, וסימן [תהלים קיט, קנה] רחו"ק מרשעי"ם ישועה, רחו"ק מרשעי"ם תתקע"ד, אלמא ישועה אית להו אלא שרחוקה מהם, ועתידים להתקרב כדכתיב [ישעיה נז, יט] שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתי"ו, הרי אמר ורפאתיו תתקע"ד, ותמנה השם שלשים, דהיינו מספר השם הוא כ"ו, אותיותיו ד', הרי תתקע"ד, לומר שיש להם רפואה ([שם] חלק ג' סימן י"א דף ס"א ע"ד. ועיין לקמן סימן קי"ז):

באמת, בעוד שראינו שגימטריא של מילה אחת של 974 היא דבר נדיר, גימטריות מרובות מילים של 974 הן נפוצות למדי. בדקתי במסד הנתונים הפנימי שלי לזרמים באורך משתיים לעשר מילים רצופות שמצטברות ל-974 ומצאתי 1,164 מופעים כאלה בתנ"ך עם 283 מהם בחומש ו-29 בספר איוב כולל כמה שראינו לעיל וכולל גם את "נר רשעים ידעך" הנ"ל. אבל כאשר 1) ספר קדמון מבחין בזה 2) באותו פרק של איוב כשני ה974 שכבר הזכרתי 3) במיוחד בקשר ישיר לנושא הבסיסי של רשעות כלול קצת אש (נר), אז אני מוצא את זה כבעל משמעות רבה.

רש"י למעשה מדגיש את הקשר בנושא הזה שבו הוא מחבר את "נר רשעים ידעך" עם "מדוע רשעים יחיו" המוקדם של פסוק ז שעליו כבר ציינו את הקשר שלו למספר 974. הוא מתאר כיצד האש/אור המוקדם של הרשעים יכבו בסופו של דבר.

רש"י ד"ה כמה נר רשעים ידעך. למעלה הוא חוזר, למה רשעים יחיו, כמה תאריך זמן זה? וחזר ומקללם נר רשעים ידעך וגו':

דנו למעלה בהיבטים החיוביים והשליליים/הרסניים של אש, כאשר הראשונים פנו לשומרי תורה והאחרונים פנו לרשעים. אולי "נר רשעים" אפילו רומז לאש שהרשעים רואים כמקור אור אבל במציאות הוא כוח הרסני. 

• לרקע נוסף על לרבי מנחם עזריה מפאנו ראה כאן, כאן וכאן.
• לרקע נוסף על לרבי ישראל בן בנימין מבלזיץ ראה כאן, כאן וכאן.

A Fiery קבלת התורה, the 974 Missing Generations, ספר איוב and To Be Or Not To Be

בס"ד

ערב שבת נחמו, י"ב אב, תשפ"ד

We are now perched between תשעה באב and the retelling of the קבלת התורה experience at הר סיני within פרשת ואתחנן.

Fire and קבלת התורה

While תשעה באב conjures up notions of a destructive fire – the burning of the מקדש, alternatively הר סיני offers a notion of a positive fire with the Torah that was ניתנה באש.  It's interesting that this aspect of מעמד הר סיני is mentioned a single time in פרשת יתרו:

שמות יט:יח - "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ"

In contrast, this fire is mentioned in conjunction with מתן תורה in ואתחנן a total of 14 times. More on the discussion of fire later.

974 Missing Generations in Connection to קבלת התורה

While recently learning the סוגיא of קבלת התורה and מעמד הר סיני in גמרא שבת, I noticed the מאמר regarding the 974 generations that were not created and skipped over before the existence of the twenty six בן אחר בן generations whose final one (that of Moshe) received the Torah.

שבת פח:

וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַה לִּילוּד אִשָּׁה בֵּינֵינוּ? אָמַר לָהֶן: לְקַבֵּל תּוֹרָה בָּא. אָמְרוּ לְפָנָיו: חֶמְדָּה גְּנוּזָה שֶׁגְּנוּזָה לָךְ תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה מְבַקֵּשׁ לִיתְּנָהּ לְבָשָׂר וָדָם?

רש"י ד"ה תתקע"ד דורות - באלפים שנה שקדמה תורה לעולם היו עתידין דורות הללו להבראות שנאמר (תהילים ק״ה:ח׳) "דבר צוה לאלף דור" וראה הקב"ה שאין העולם מתקיים בלא תורה כל כך והעבירן ולא בראן ונתנה לכ"ו דורות הרי שחסרו תתקע"ד מאלף:

Rashi actually based this calculation (1000 – 26 = 974) on בראשית רבה among other midrashim which say the same or similar lines:

בראשית רבה כח:ד

אֶלֶף דּוֹר עָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרֹאת, וְכַמָּה נִמּוֹחוּ מֵהֶם, רַב הוּנָּא בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אָמַר ט' מֵאוֹת וְע"ד דּוֹרוֹת, מַאי טַעְמֵיהּ (תהלים קה, ח): "דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר", זֶה הַתּוֹרָה.

 

This gemara stresses the need to eliminate 974 generations due to the urgency of having a world where the Torah is present.

974 and ספר איוב

Being a numbers person by nature, I searched for all occurrences of the gematria 974 in Tanach.  They seemed strangely clustered with three of the four occurrences all within ספר איוב and each for a different word.

For single-word gematrias in Tanach, appearances begin to become less frequent once we arrive at the mid-900s. It’s one thing to have a rare gematria appear only once. It’s another thing for a gematria to appear multiple times for the same exact word - it makes much sense when that word is needed multiple times, especially if it’s a name of a person or place. But it’s an altogether different level of rarity when most of the multiple words pertaining to a certain gematria are clustered into one sefer.

Out of curiosity, I queried my internal database for specific gematrios which occur in more than one word and where those words make their sole appearances concentrated mainly in a single sefer of Tanach. Surprisingly the only other instance of this happens with the gematria 933 (three different words in יחזקאל and one word in מלכים).  So the connection of 974 with ספר איוב is definitely a unique one.

I began to search for other notable rarities and also found that there are only two pesukim in Tanach whose gematria adds up to 974 – one of them happening to be in איוב:

While it is known that pasuk length is typically shorter in ספרי אמ"ת making smaller pasuk-level gematrios more likely, it is still intriguing that of the 785 פסוקי תנ"ך with a gematria of less than or equal to 974, איוב contains only 87, so for an 11% ratio it is still notable that one of the two matching pesukim is from איוב.

This caused me to wonder whether there was something inherent in ספר איוב that connected to the 974 missing generations, so I began to examine this possible connection more closely.

Since we already saw the גמרא שבת above, let’s now examine the other two times in ש"ס where the 974 generations are mentioned.

One is in חגיגה and offers another fascinating איוב connection:

חגיגה יג:, יד.

תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסַאי: ״אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּיהּ״ ..... וְרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר: ..... לִנְהַר דִּינוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נְהַר דִּינוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּיהּ.....״. .....וּלְהֵיכָן שָׁפֵיךְ? אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים בְּגֵיהִנָּם..... וְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: עַל אֲשֶׁר קוּמְּטוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב כב:טז) ״אֲשֶׁר קוּמְּטוּ וְלֹא עֵת נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם״. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן הֶחָסִיד: אֵלּוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבַּע דּוֹרוֹת שֶׁקּוּמְּטוּ לְהִיבָּרְאוֹת קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וְלֹא נִבְרְאוּ. עָמַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁתָלָן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וְהֵן הֵן עַזֵּי פָנִים שֶׁבַּדּוֹר.

This gemara with introduces the evil nature of the 974 missing generations and its important ברייתא brings an early source for the missing generations and it just so happens to be from ספר איוב! Not only that but the critical word root of קמט which might imply cut off or folded, appears only one other time in Tanach and also in ספר איוב regarding איוב’s afflicted countenance:

(איוב טז:ח) ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה

It’s interesting to note that this קמט and the three words in the sefer with a gematria of 974 are spoken by איוב himself and the קמט mentioned in חגיגה is spoken by איוב’s friend אליפז.

The final gemara which mentions the 974 is זבחים:

זבחים קטז.

כתנאי: (שמות יח, א) וישמע יתרו .....מה שמועה שמע ובא ונתגייר? .....ר"א המודעי אומר מתן תורה שמע [ובא] שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו וכל [מלכי] עובדי כוכבים אחזתן רעדה ...... נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו מה קול ההמון אשר שמענו? .....אמרו לו מבול של מים אינו מביא אבל מבול של אש מביא שנא' (ישעיהו סו, טז) כי (הנה) באש ה' נשפט? אמר להן כבר נשבע שאינו משחית כל בשר. ומה קול ההמון הזה ששמענו? אמר להם חמדה טובה יש לו בבית גנזיו שהיתה גנוזה אצלו תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם וביקש ליתנה לבניו שנאמר (תהלים כט, יא) ה' עוז לעמו יתן .....

This gemara adds a connection between the 974 generations which missed a great and possibly fiery קול תורה that was given over to G-d's chosen people. An interesting footnote is the added connection of יתרו and בלעם in their response to מתן תורה – the very ones who חז"ל sometimes closely associate with איוב in the same מעמד and famously as advisors to פרעה when the הבה נתחכמה לו request is made with יתרו and בלעם on opposite poles of good and evil and איוב straddling the fence in the middle with non-action which leads to his afflictions.  One might even ask what would איוב’s reaction have been to מתן תורה?

Also interesting that בלעם, איוב, יתרו – given a decision of the הבחנה of life and death - who shall live, who shall die at birth – פרעה used בלעם's advice to kill the boys and keep the girls alive. A theme present in ספר איוב regarding who has the control over life and death decisions.

Also interesting to note is that the pasuk brought here from ספר ישעיהו referring to G-d punishing evildoers with fire comes a mere five pesukim after the only word outside of ספר איוב having a gematria of 974.

Each source adds a piece of the story and informs the others. There are even more מקורות for the 974 generations within אבות דרבי נתן and also within מדרשים.

To Be or Not To Be in ספר איוב

Now that we have fleshed out the background of the 974 missing generations, let’s examine the nature of ספר איוב to see if we notice any similarities to what we have seen so far.

Once thing that comes to mind is that when the gemara discusses when the events of ספר איוב occurred, one comment is the following:

בבא בתרא טו.

יָתֵיב הָהוּא מֵרַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: אִיּוֹב לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא, אֶלָּא מָשָׁל הָיָה.

While in the end the gemara rejects this suggestion, it is something that reminds us of what was said about the 974 generations – that they never existed and were never created.

Possibly more telling is a significant theme that repeats itself in very prominent ways in ספר איוב.  Whether G-d should have created איוב altogether and the overarching decisions G-d made and must make at the time of the world’s creation and each and every day.

We see at the beginning of the third perek of איוב when he begins to speak:

וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר: יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ ..... לָמָּה לֹּא מֵרֶחֶם אָמוּת מִבֶּטֶן יָצָאתִי וְאֶגְוָע ..... כִּי עַתָּה שָׁכַבְתִּי וְאֶשְׁקוֹט יָשַׁנְתִּי אָז יָנוּחַ לִי ..... אוֹ כְנֵפֶל טָמוּן לֹא אֶהְיֶה כְּעֹלְלִים לֹא רָאוּ אוֹר: שָׁם רְשָׁעִים חָדְלוּ רֹגֶז וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ ......

אלשיך - ד"ה שם רשעים כו'. אחר שדבר על אומרו למה לא מרחם אמות כו' אמר ...... ואולי לא צדיק אני על כן אני אומר כי ממה נפשך טוב מותי מחיי כעת שאם רשע אני שם רשעים חדלו רוגז וטוב טוב לי המות פן ארגיז לפניו יתברך בהטיח דברים וכיוצא

מלבי"ם – ד"ה שם רשעים חדלו רגז, ר"ל במעמד ההעדר לא ימצא רוגז הרשעים אשר הם כים נגרש מרוגז נפשם בקנאה ותאוה וחמדה על המותרות וכדומה, וא"כ ההעדר טוב מן ההויה

 

While some others explain this line more succinctly, what the אלשיך and מלבי"ם spell out reminds us a bit of the 974 generations who were never created as they would have lacked Torah and been wicked.

This reminds us of a famous two and a half year debate between בית שמאי and בית הלל as to whether it would have been best for mankind to be created or not:

עירובין יג:

תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל. הַלָּלוּ אוֹמְרִים: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁנִּבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁלֹּא נִבְרָא. נִמְנוּ וְגָמְרוּ: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא, עַכְשָׁיו שֶׁנִּבְרָא — יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו. וְאָמְרִי לַהּ: יְמַשְׁמֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו.

The מפרשים tend to explain that even with the Torah, there is such a great risk that our עבירות would outweigh our מצוות that it would have been easier had we not been created.

We fast forward to the beginning of the thirty eighth perek where G-d finally begins to deliver His response:

וַיַּעַן ה' אֶת אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה וַיֹּאמַר ..... אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיׇסְדִי אָרֶץ ..... בְּרׇן יַחַד כּוֹכְבֵי ...... וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא ..... הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר מְקֹמוֹ: לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה ..... וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם ...... הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי מָוֶת וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה ...... אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ יִשְׁכׇּן אוֹר וְחֹשֶׁךְ אֵי זֶה מְקֹמוֹ .....

Here are large decisions G-d has to make. To create or not create; to bring about or not; who will live and die; how and when to remove the wicked from the world.

פרפראות לחכמה

In אבות ג:יח it says רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן חִסְמָא אוֹמֵר.....תְּקוּפוֹת וְגִמַטְרְיָאוֹת פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה.

Here are two bonus פרפראות which link 974 to ספר איוב:

1) An interesting גימטריא קטן

(איוב כא:ז) מַדּוּעַ רְשָׁעִים יִחְיוּ עָתְקוּ גַּם גָּבְרוּ חָיִל

Immediately after a statement whose idea we have dealt with above – whether the existence of evil-doers should be allowed to happen "מדוע רשעים יחיו", we are given three words עתקו גם גברו whose successive גימטריא קטן values are 9, 7, 4.

2) A significant multi-word gematria

At the very end of ספר איוב when G-d is chastising איוב’s friends over their treatment of איוב, two pesukim in a row (מב: ז,ח) have the same six-word phrase whose gematria adds up to 974 - לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב

Back to the Fire

Finally we return to the theme of the fire that was present at the time of מעמד הר סיני.  In two of the gemaras regarding the 974 generations – חגיגה and זבחים, we are told of the fire of מתן תורה and the fire of נהר די-נור – literally a river of fire as mentioned in ספר דניאל (and quite possibly the name given in days of old to the Milky Way galaxy which was a prominent component of the night sky when there was no light pollution).

Fire has positive properties such as offering light for vision and insight and also offering warmth – this is the fire which כלל ישראל was זוכה to with קבלת התורה.  The negative side of fire is its destructive consuming power which is reserved for the 974 generations with נהר די-נור.  Which type of fire is earned depends on whether one adheres to and respects the מצוות התורה or not as mentioned in the concerns of בית שמאי and בית הלל and also in the discussions as to whether the world could survive for so many generations without the Torah and upon which meaningful existence depends. As mentioned above this fire might be connected with the 974 that occurs in ישעיהו פרק סו.

I would be curious to know what others think of these ideas. If anyone would like to contribute their own thoughts as to whether there’s a meaningful connection between the 974 missing generations and ספר איוב, feel free to contact me at info@taryaganalytics.com.

Addendum (ט"ז-י"ח אב)

Many thanks to Rabbi Yaakov Moshe Shurkin for alerting me to the following quotes which offer some earlier insight to a connection between ספר איוב and the gematria 974:

1) from ספר עשרה מאמרות (עמ' סא:, מאמר אם כל חי - חלק ג סימן יא), רמ"ע מפאנו: ויניציאה, שנת שנז (1597/5357) (also see digitizations here and here). There the מחבר brings down multiple gematrios that allude to the 974 generations discussed above and seems to refer to a "lost" midrash:

וסימן לדורות אשר קומטו נר רשעים ידעך וכולם נתלים ברפיון כדברי המדרש זה וזה בגימטריא תתקע"ד וכן למה תמות בלא עתך עם שלש אותיות והמלה וכמוהו מה שאמר איוב לבלדד על דעתך כי לא ארשע עתך ודעתך בגימטריא תתקע"ד באלפא ביתא דאי"ק וכאלה רבות אלא שהקצור יפה אמר איוב ודאי לא ארשע בשעור הזה להמנות עמהם ח"ו. אמנם רחוק מרשעים ישועה הכי הוי אלמא ישועה אית להו אלא שהיא רחוקה מהם ועתידה להתקרב כדכתיב שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו

I highlighted the very first gematria listed there נר רשעים ידעך" (איוב כא:יז)".  It actually contains yet another link between ספר איוב and the 974 generations. I'm always happy when something I discover in some way pertains to something known centuries prior without the benefit of a computer.

2) from ספר ילקוט חדש (עמ' קפג:, סימן לט), ישראל בן בנימין מבלזיץ: לובלין, שנת ת"ח (1648/5408) which is a collection of prior דברי קבלה, אגדה ומדרש.  Published approximately 50 years later, It seems here that the מחבר paraphrases the earlier words of רמ"ע מפאנו.

לט סימן לתתקע"ד דורות, נ"ר רשעי"ם ידע"ך [איוב כא, יז] גימטריא תתקע"ד, וכן [.. א] וכול"ם נתלי"ם ברפיו"ן גימטריא תתקע"ד, וכן [קהלת ז, יז] למ"ה תמות בל"א עת"ך עם ג' אותיות והמלה גימטריא תתקע"ד. אמנם התתקע"ד דורות עתידין להתקדש ולהתקרב, וסימן [תהלים קיט, קנה] רחו"ק מרשעי"ם ישועה, רחו"ק מרשעי"ם תתקע"ד, אלמא ישועה אית להו אלא שרחוקה מהם, ועתידים להתקרב כדכתיב [ישעיה נז, יט] שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתי"ו, הרי אמר ורפאתיו תתקע"ד, ותמנה השם שלשים, דהיינו מספר השם הוא כ"ו, אותיותיו ד', הרי תתקע"ד, לומר שיש להם רפואה ([שם] חלק ג' סימן י"א דף ס"א ע"ד. ועיין לקמן סימן קי"ז):

In truth, while we have seen that a single-word gematria of 974 is a rare thing, multi-word gematrios of 974 are fairly common. I checked my internal database for streams of a length between two and ten consecutive words adding up to 974 and found 1,164 such occurrences in Tanach with 283 of them in Chumash and 29 in Sefer Iyov including some we have seen above and also including the aforementioned נר רשעים ידעך.  But when 1) a ספר קדמון notices this 2) in the very same פרק of איוב as two 974s that I already mentioned 3) especially in direct connection to the underlying theme of רשעות with a little bit of fire (נר) thrown in, then I find this to be of much significance.

Rashi actually highlights this thematic connection where he connects נר רשעים ידעך with the earlier מדוע רשעים יחיו of פסוק ז on which we have already noted it's connection to 974.  He describes how the earlier fire/light of the evildoers will eventually be extinguished.

רש"י ד"ה כמה נר רשעים ידעך. למעלה הוא חוזר, למה רשעים יחיו, כמה תאריך זמן זה? וחזר ומקללם נר רשעים ידעך וגו':

We have discussed the positive and negative/destructive aspects of fire above with the former applying to שומרי תורה and the latter applying to רשעים. Perhaps נר רשעים even hints to fire that the wicked view as a source of light but in reality is a destructive force.

- For more background on רב מנחם עזריה מפאנו see here, here and here. 
- For more background on רב ישראל בן בנימין מבלזיץ see here, here and here.