קבלה בוערת של התורה, 974 הדורות החסרים, ספר איוב ו"להיות או לא להיות"

בס"ד

ערב שבת נחמו, י"ב אב, תשפ"ד

אנחנו עכשיו יושבים בין תשעה באב לסיפור החוזר על חוויית קבלת התורה בהר סיני בתוך פרשת ואתחנן.

אש וקבלת התורה

בעוד שתשעה באב מעלה מושגים של אש הרסנית - שריפת המקדש, לחילופין הר סיני מציע רעיון של אש חיובית עם התורה שהיתה ניתנה באש. מעניין שההיבט הזה של מעמד הר סיני מוזכר פעם אחת בפרשת יתרו:

שמות יט:יח - "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ"

לעומת זאת, שריפה זו מוזכרת בקשר למתן תורה בפ' ואתחנן סך הכל 14 פעמים. עוד על הדיון באש בהמשך.

974 דורות חסרים בקשר לקבלת התורה

בזמן שלמדתי לאחרונה את סוגיא של קבלת התורה ומעמד הר סיני בגמרא שבת, שמתי לב למאמר לגבי 974 הדורות שלא נבראו ודילג עליהם לפני קיומם של עשרים וששה דורות בן אחר בן שהדור האחרון שלהם (זה של משה) קיבל את התורה.

שבת פח:

וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַה לִּילוּד אִשָּׁה בֵּינֵינוּ? אָמַר לָהֶן: לְקַבֵּל תּוֹרָה בָּא. אָמְרוּ לְפָנָיו: חֶמְדָּה גְּנוּזָה שֶׁגְּנוּזָה לָךְ תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה מְבַקֵּשׁ לִיתְּנָהּ לְבָשָׂר וָדָם?

רש"י ד"ה תתקע"ד דורות - באלפים שנה שקדמה תורה לעולם היו עתידין דורות הללו להבראות שנאמר (תהילים ק״ה:ח׳) "דבר צוה לאלף דור" וראה הקב"ה שאין העולם מתקיים בלא תורה כל כך והעבירן ולא בראן ונתנה לכ"ו דורות הרי שחסרו תתקע"ד מאלף:

רש"י ביסס למעשה את החישוב הזה (26 - 1000 = 974) על בראשית רבה בין שאר מדרשים שיש בהם אותן שורות או דומות:

בראשית רבה כח:ד

אֶלֶף דּוֹר עָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרֹאת, וְכַמָּה נִמּוֹחוּ מֵהֶם, רַב הוּנָּא בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אָמַר ט' מֵאוֹת וְע"ד דּוֹרוֹת, מַאי טַעְמֵיהּ (תהלים קה, ח): "דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר", זֶה הַתּוֹרָה.

 

גמרא זו מדגישה את הצורך לבטל 974 דורות משום הדחיפות של קיום עולם שבו התורה נמצאת.

974 וספר איוב

בהיותי איש מספרים מטבעי, חיפשתי את כל מופעי הגימטריא 974 בתנ"ך. הם נראו מקובצים בצורה מוזרה עם שלש מתוך ארבע המופעים כולם בתוך ספר איוב וכל אחד עבור מילה אחרת.

בגימטריות של מילה אחת בתנ"ך, ההופעות מתחילות להיות פחות תכופות ברגע שמגיעים לאמצע מספרי ה-900. זה דבר אחד שגימטריא נדירה תופיע רק פעם אחת. זה דבר נוסף שגימטריא מופיעה מספר פעמים עבור אותה מילה מדויקת - זה הגיוני מאד כאשר יש צורך במילה זו מספר פעמים, במיוחד אם זה שם של אדם או מקום. אבל זו רמה שונה לגמרי של נדירות כאשר רוב המילים המרובות הנוגעות לגימטריא מסוימת מקובצות בספר אחד.

מתוך סקרנות, ביררתי במאגר הפנימי שלי לגבי גימטריות ספציפיות המופיעות ביותר ממילה אחת ושבהן המילים הללו מופיעות באופן בלעדי מרוכזות בעיקר בספר תנ"ך בודד. באופן מפתיע המקרה הנוסף היחיד של זה קורה בגימטריא 933 (שלש מילים שונות ביחזקאל ומילה אחת במלכים). אז הקשר של 974 עם ספר איוב הוא בהחלט חיבור ייחודי.

התחלתי לחפש עוד דברים נדירים בולטים וגם גיליתי שיש בתנ"ך רק שני פסוקים שהגימטריא שלהם מסתכמת ב-974 - אחד מהם דווקא באיוב:

למרות שידוע שאורך הפסוק בדרך כלל קצר יותר בספרי אמ"ת מה שהופך גימטריות קטנות יותר ברמת פסוק ליותר סבירות, זה עדיין מעניין שמתוך 785 פסוקי תנ"ך עם גימטריא של פחות או שווה ל-974, איוב מכיל רק 87, כך שביחס של 11% עדיין יש לציין שאחד משני הפסוקים התואמים הוא מאיוב.

זה גרם לי לתהות האם יש משהו טבוע בספר איוב שקשור ל-974 הדורות החסרים, אז התחלתי לבחון את הקשר האפשרי הזה יותר מקרוב.

מכיוון שכבר ראינו את גמרא שבת שלמעלה, הבה נבחן כעת את שתי הפעמים האחרות בש"ס שבהן מוזכרים 974 הדורות.

האחד נמצא בחגיגה ומציע עוד קשר לאיוב מרתק:

חגיגה יג:, יד.

תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסַאי: ״אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּיהּ״ ..... וְרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר: ..... לִנְהַר דִּינוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נְהַר דִּינוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּיהּ.....״. .....וּלְהֵיכָן שָׁפֵיךְ? אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים בְּגֵיהִנָּם..... וְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: עַל אֲשֶׁר קוּמְּטוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב כב:טז) ״אֲשֶׁר קוּמְּטוּ וְלֹא עֵת נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם״. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן הֶחָסִיד: אֵלּוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבַּע דּוֹרוֹת שֶׁקּוּמְּטוּ לְהִיבָּרְאוֹת קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וְלֹא נִבְרְאוּ. עָמַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁתָלָן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וְהֵן הֵן עַזֵּי פָנִים שֶׁבַּדּוֹר.

הגמרא הזו מציגה את האופי הרע של 974 הדורות החסרים והברייתא החשובה שלה מביאה מקור מוקדם לדורות החסרים וזה במקרה מספר איוב! לא זו בלבד, אלא ששורש המילה החיוני של קמט שעשוי לרמוז גזורה או מקופלת, מופיע רק פעם נוספת בתנ"ך וגם בספר איוב לגבי פניו הפגועים של איוב:

(איוב טז:ח) ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה

מעניין לציין שה"קמט" הזה ושלוש המילים בספר עם גימטריא 974 נאמרות על ידי איוב עצמו וה"קמט" המוזכר בחגיגה נאמר על ידי חברו של איוב אליפז.

הגמרא האחרונה המזכירה את ה-974 היא זבחים:

זבחים קטז.

כתנאי: (שמות יח, א) וישמע יתרו .....מה שמועה שמע ובא ונתגייר? .....ר"א המודעי אומר מתן תורה שמע [ובא] שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו וכל [מלכי] עובדי כוכבים אחזתן רעדה ...... נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו מה קול ההמון אשר שמענו? .....אמרו לו מבול של מים אינו מביא אבל מבול של אש מביא שנא' (ישעיהו סו, טז) כי (הנה) באש ה' נשפט? אמר להן כבר נשבע שאינו משחית כל בשר. ומה קול ההמון הזה ששמענו? אמר להם חמדה טובה יש לו בבית גנזיו שהיתה גנוזה אצלו תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם וביקש ליתנה לבניו שנאמר (תהלים כט, יא) ה' עוז לעמו יתן .....

גמרא זו מוסיפה קשר בין 974 הדורות שהחמיצו קול תורה גדול ואולי לוהט שנמסר לעם הנבחר של ה'. הערת שוליים מעניינת היא החיבור הנוסף של יתרו ובלעם בתגובתם למתן תורה – אותם אלו שחז"ל מקשרים לעיתים קרובות עם איוב באותה מעמד ומפורסם כיועצים לפרעה כאשר הבקשה של "הבה נתחכמה לו" נעשית עם יתרו. ובלעם ויתרו על קטבים מנוגדים של טוב ורע ואיוב משתרע על הגדר באמצע עם אי-פעולה שמובילה למצוקותיו, אפשר אפילו לשאול מה הייתה תגובתו של איוב למתן תורה?

מעניין גם שבלעם, איוב, יתרו – בהינתן החלטה של ​​הבחנה של חיים ומוות – מי יחיה, מי ימות בלידה – פרעה השתמש בעצת בלעם להרוג את הבנים ולהשאיר את הבנות בחיים. נושא נוכח בספר איוב לגבי מי שולט בהחלטות חיים ומוות.

מעניין לציין גם שהפסוק שהובא לכאן מספר ישעיהו המתייחס לכך שהקב"ה מעניש רשעים באש מגיע רק חמשה פסוקים אחרי המילה היחידה מחוץ לספר איוב שיש לה גימטריא של 974.

כל אחד מן המקורות מוסיף חלק מהסיפור ומודיע לאחרים. יש אפילו יותר מקורות ל-974 הדורות בתוך אבות דרבי נתן וגם בתוך מדרשים.

להיות או לא להיות בספר איוב

כעת, לאחר שהכרנו את הרקע של 974 הדורות החסרים, הבה נבחן את טיבו של ספר איוב כדי לראות אם אנו מבחינים בדמיון כלשהו למה שראינו עד כה.

דבר אחד שעולה בדעתי שכאשר הגמרא דנה מתי התרחשו אירועי ספר איוב, היא הערה אחת הבאה:

בבא בתרא טו.

יָתֵיב הָהוּא מֵרַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: אִיּוֹב לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא, אֶלָּא מָשָׁל הָיָה.

בעוד שבסופו של דבר הגמרא דוחה הצעה זו, זה משהו שמזכיר לנו את מה שנאמר על 974 הדורות - שהם מעולם לא היו ולא נבראו.

אולי יותר חשוב הוא נושא משמעותי שחוזר על עצמו באופנים בולטים מאוד בספר איוב. האם הקב"ה היה צריך לברוא את איוב בכלל ואת ההחלטות הכוללות שהקב"ה קיבל וחייב לקבל בזמן בריאת העולם ובכל יום ויום.

אנו רואים בתחילת הפרק השלישי של ספר איוב כשהוא מתחיל לדבר:

וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר: יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ ..... לָמָּה לֹּא מֵרֶחֶם אָמוּת מִבֶּטֶן יָצָאתִי וְאֶגְוָע ..... כִּי עַתָּה שָׁכַבְתִּי וְאֶשְׁקוֹט יָשַׁנְתִּי אָז יָנוּחַ לִי ..... אוֹ כְנֵפֶל טָמוּן לֹא אֶהְיֶה כְּעֹלְלִים לֹא רָאוּ אוֹר: שָׁם רְשָׁעִים חָדְלוּ רֹגֶז וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ ......

אלשיך - ד"ה שם רשעים כו'. אחר שדבר על אומרו למה לא מרחם אמות כו' אמר ...... ואולי לא צדיק אני על כן אני אומר כי ממה נפשך טוב מותי מחיי כעת שאם רשע אני שם רשעים חדלו רוגז וטוב טוב לי המות פן ארגיז לפניו יתברך בהטיח דברים וכיוצא

מלבי"ם – ד"ה שם רשעים חדלו רגז, ר"ל במעמד ההעדר לא ימצא רוגז הרשעים אשר הם כים נגרש מרוגז נפשם בקנאה ותאוה וחמדה על המותרות וכדומה, וא"כ ההעדר טוב מן ההויה

 

בעוד שכמה אחרים מסבירים את השורה הזו בצורה תמציתית יותר, מה שהאלשיך והמלבי"ם כותבים מזכיר לנו קצת את 974 הדורות שמעולם לא נבראו כפי שהיו חסרים להם תורה והיו רשעים.

זה מזכיר לנו ויכוח מפורסם בן שנתיים וחצי בין בית שמאי לבית הלל בשאלה האם עדיף לאנושות להיברא או לא:

עירובין יג:

תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל. הַלָּלוּ אוֹמְרִים: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁנִּבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁלֹּא נִבְרָא. נִמְנוּ וְגָמְרוּ: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא, עַכְשָׁיו שֶׁנִּבְרָא — יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו. וְאָמְרִי לַהּ: יְמַשְׁמֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו.

המפרשים נוטים להסביר שאפילו עם התורה, קיים סיכון כה גדול שהעבירות שלנו יעלו על המצוות שלנו, שהיה קל יותר לולא נבראנו.

אנו מתקדמים קדימה אל תחילת הפרק השלושים ושמונה שבו סוף סוף ה' מתחיל למסור את תגובתו:

וַיַּעַן ה' אֶת אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה וַיֹּאמַר ..... אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיׇסְדִי אָרֶץ ..... בְּרׇן יַחַד כּוֹכְבֵי ...... וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא ..... הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר מְקֹמוֹ: לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה ..... וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם ...... הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי מָוֶת וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה ...... אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ יִשְׁכׇּן אוֹר וְחֹשֶׁךְ אֵי זֶה מְקֹמוֹ .....

הנה החלטות גדולות שעל ה' לקבל. ליצור או לא ליצור; להביא או לא; מי יחיה וימות; איך ומתי להוציא את הרשעים מהעולם.

פרפראות לחכמה

באבות ג:יח נאמר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן חִסְמָא אוֹמֵר.....תְּקוּפוֹת וְגִמַטְרְיָאוֹת פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה.

הנה שני פרפראות נוספות שמקשרים את 974 לספר איוב:

1) גימטריא קטן מעניין

(איוב כא:ז) מַדּוּעַ רְשָׁעִים יִחְיוּ עָתְקוּ גַּם גָּבְרוּ חָיִל

מיד לאחר אמירה שהרעיון שלה עסקנו לעיל – האם יש לאפשר לקיומם של עושי רשע לקרות "מדוע רשעים יחיו", ניתנות לנו שלוש מילים עתקו גם גברו שערכיהן הרציפים בגימטריא קטן הם 9, 7, 4.

2) גימטריא רבת-מילים משמעותית

ממש בסוף ספר איוב כאשר ה' מייסר את חבריו של איוב על ניהוגם באיוב, לשני פסוקים ברצף (מב: ז,ח) יש את אותו ביטוי בן שש מילים שהגימטריא שלו מסתכמת ב-974 - לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב

בחזרה אל האש

לבסוף נחזור לנושא השריפה שהייתה בזמן מעמד הר סיני. בשתיים מהגמראות לגבי דורות 974 – חגיגה וזבחים, מסופר על אש מתן תורה ואש נהר די-נור – ממש נהר של אש כפי שהוזכר בספר דניאל (ויתכן מאוד השם שניתן בימים קדמונים ל"שביל החלב" שהייתה מרכיב בולט בשמי הלילה כאשר לא היה זיהום אור).

לאש יש תכונות חיוביות כמו להציע אור לראייה ולהבנה וגם להציע חום – זו האש שכלל ישראל הייתה זוכה עם קבלת התורה. הצד השלילי של האש הוא כח האוכל ההרסני שלה ששמור ל-974 הדורות עם נהר די-נור. איזה סוג אש מרוויחים תלוי אם מקפידים ומכבדים את המצוות התורה או לא כפי שהוזכרו בחששות בית שמאי ובית הלל וגם בדיונים האם העולם יכול לשרוד כל כך הרבה דורות בלי התורה. שבו תלוי הקיום המשמעותי. כפי שהוזכר לעיל אש זה עשוי להיות קשור ל-974 המתרחש בישעיהו פרק סו.

הייתי מעניין לדעת מה אחרים חושבים על הרעיונות האלה. אם מישהו רוצה לתרום מחשבות משלו האם יש קשר משמעותי בין 974 הדורות החסרים לבין ספר איוב, אל תהסס לפנות אלי בכתובת info@taryaganalytics.com.

תוספת (ט"ז-י"ח אב)

תשואות חן חן להרב יעקב משה שורקין שהודיע לי על הציטוטים הבאים המציעים איזה הבנה מוקדמת יותר לקשר בין ספר איוב לגימטריא 974:

1) מספר עשרה מאמרות (עמ' סא:, מאמר אם כל חי - חלק ג סימן יא), רמ"ע מפאנו: ויניציאה, שנת שנז (1597/5357) (ראה גם דיגיטציות כאן וכאן) שם מביא המחבר מספר גימטריות הרומזים ל-974 דורות שנדונו לעיל, ונראה שהם מתייחסים למדרש "נעלם":

וסימן לדורות אשר קומטו נר רשעים ידעך וכולם נתלים ברפיון כדברי המדרש זה וזה בגימטריא תתקע"ד וכן למה תמות בלא עתך עם שלש אותיות והמלה וכמוהו מה שאמר איוב לבלדד על דעתך כי לא ארשע עתך ודעתך בגימטריא תתקע"ד באלפא ביתא דאי"ק וכאלה רבות אלא שהקצור יפה אמר איוב ודאי לא ארשע בשעור הזה להמנות עמהם ח"ו. אמנם רחוק מרשעים ישועה הכי הוי אלמא ישועה אית להו אלא שהיא רחוקה מהם ועתידה להתקרב כדכתיב שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו

הדגשתי את הגימטריא הראשונה הרשומה שם "נר רשעים ידעך" (איוב כא:יז). למעשה הוא מכיל עוד קישור בין ספר איוב ל974 דורות. אני תמיד שמח כשמשהו שאני מגלה נוגע בדרך כלשהי למשהו ידוע מאות שנים קודם לכן ללא תועלת של מחשב.

2) מספר ילקוט חדש (עמ' קפג:, סימן לט), ישראל בן בנימין מבלזיץ: לובלין, שנת ת"ח (1648/5408) שהוא אוסף של דברי קבלה, אגדה ומדרש. פורסם כ-50 שנה מאוחר יותר, ונראה כמו שהמחבר מצטט את המילים המוקדמות יותר של רמ"ע מפאנו.

לט סימן לתתקע"ד דורות, נ"ר רשעי"ם ידע"ך [איוב כא, יז] גימטריא תתקע"ד, וכן [.. א] וכול"ם נתלי"ם ברפיו"ן גימטריא תתקע"ד, וכן [קהלת ז, יז] למ"ה תמות בל"א עת"ך עם ג' אותיות והמלה גימטריא תתקע"ד. אמנם התתקע"ד דורות עתידין להתקדש ולהתקרב, וסימן [תהלים קיט, קנה] רחו"ק מרשעי"ם ישועה, רחו"ק מרשעי"ם תתקע"ד, אלמא ישועה אית להו אלא שרחוקה מהם, ועתידים להתקרב כדכתיב [ישעיה נז, יט] שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתי"ו, הרי אמר ורפאתיו תתקע"ד, ותמנה השם שלשים, דהיינו מספר השם הוא כ"ו, אותיותיו ד', הרי תתקע"ד, לומר שיש להם רפואה ([שם] חלק ג' סימן י"א דף ס"א ע"ד. ועיין לקמן סימן קי"ז):

באמת, בעוד שראינו שגימטריא של מילה אחת של 974 היא דבר נדיר, גימטריות מרובות מילים של 974 הן נפוצות למדי. בדקתי במסד הנתונים הפנימי שלי לזרמים באורך משתיים לעשר מילים רצופות שמצטברות ל-974 ומצאתי 1,164 מופעים כאלה בתנ"ך עם 283 מהם בחומש ו-29 בספר איוב כולל כמה שראינו לעיל וכולל גם את "נר רשעים ידעך" הנ"ל. אבל כאשר 1) ספר קדמון מבחין בזה 2) באותו פרק של איוב כשני ה974 שכבר הזכרתי 3) במיוחד בקשר ישיר לנושא הבסיסי של רשעות כלול קצת אש (נר), אז אני מוצא את זה כבעל משמעות רבה.

רש"י למעשה מדגיש את הקשר בנושא הזה שבו הוא מחבר את "נר רשעים ידעך" עם "מדוע רשעים יחיו" המוקדם של פסוק ז שעליו כבר ציינו את הקשר שלו למספר 974. הוא מתאר כיצד האש/אור המוקדם של הרשעים יכבו בסופו של דבר.

רש"י ד"ה כמה נר רשעים ידעך. למעלה הוא חוזר, למה רשעים יחיו, כמה תאריך זמן זה? וחזר ומקללם נר רשעים ידעך וגו':

דנו למעלה בהיבטים החיוביים והשליליים/הרסניים של אש, כאשר הראשונים פנו לשומרי תורה והאחרונים פנו לרשעים. אולי "נר רשעים" אפילו רומז לאש שהרשעים רואים כמקור אור אבל במציאות הוא כוח הרסני. 

• לרקע נוסף על לרבי מנחם עזריה מפאנו ראה כאן, כאן וכאן.
• לרקע נוסף על לרבי ישראל בן בנימין מבלזיץ ראה כאן, כאן וכאן.