Ends of Beginnings - The עד תמם Bookends of הודו:האזינו and וזאת הברכה:בראשית

 בס"ד

ערב שבת פרשת בראשית, תשפ"ד

לכבוד היארצייט של אבי מורי דוב בן פינחס ז"ל שהלך לעולמו בל' תשרי, תשע"ז
ולע"נ סבי, פינחס בן הרב יעקב ז"ל שנולד בשמיני עצרת תרס"ד: ממש מאה ועשרים שנה קודם לפיגוע הנוראה שהפכה חג שמחתינו ליגונינו ע"י שותפים ואחים וממשיכי דרך של כל שבדור ודור עמדו עלינו לכלותנו עד הנה, הלא הם אנשי חמת זחלי עפר הממלאים הארץ חמס, ימ"ש.

(דברים לא:ל) וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה בְּאׇזְנֵי כׇּל קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת עַד תֻּמָּם

(דברים לא:כד) וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר עַד תֻּמָּם

ספורנו ד"ה על ספר עד תומם. עם פרשת האזינו ופרשת וזאת הברכה

(תהלים כ:ח-י) אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר: הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד: ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קׇרְאֵנוּ

I originally intended for this entry to be released on הושענא רבה but I ran out of time during יום טוב preparations. Now with tragic calamities and a war upon us, much has changed, but in a certain sense much content below (with slight alterations) is even more relevant than before. So with a saddened heart and to be כותב בדמע...

פרשת האזינו

As we completed שמיני עצרת and שמחת תורה and even standing between וזאת הברכה and בראשית, the sounds of שירת האזינו linger in our ears and our thoughts.

The Acronym הזי"ו ל"ך

I have long been fascinated with שירת האזינו. Many are aware of the unique features of its recitation as described in the gemara:

ראש השנה לא. - בְּמוּסְפֵי דְשַׁבְּתָא מָה הָיוּ אוֹמְרִים? אָמַר רַב עָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: ״הַזִּיו לָךְ״. וְאָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: כְּדֶרֶךְ שֶׁחֲלוּקִים כָּאן — כָּךְ חֲלוּקִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.

On Shabbos, the לויים in the בית המקדש would recite the special שירה of האזינו during the offering of the קרבן מוסף and divide it up into a six week cycle where each section would begin with a pasuk starting with a letter from the mnemonic הזיו לך, meaning האזינו the first week, זכר ימות עולם the second week and so on.

Is הזי"ו ל"ך Found Elsewhere in Tanach?

The literal meaning of the acronym is "the ray of light is for you" and a number of מפרשים have attempted to interpret its implied meaning.  Often times, mnemonics or סימנים employ the use of an actual word or phrase that occurs elsewhere.  I was wondering if such is true for הזיו לך and started searching.  While לך is a common word, I couldn't find any occurrences for הזיו in Tanach.  As a last ditch effort, I tried using Base Hasefer's fuzziest search to see if any word in Tanach contains an anagram for all the letters of הזיולך.

1) Enter הזיולך into the search bar

2) Select the fuzziest search from the slider in the search settings panel in the upper right of the screen

3) Click the search button

4) View the results

It's very interesting that only three results were found and even more interesting that only a single word in Tanach, contains the letters of הזיולך in a contiguous six-letter anagram at the start of the word ולהזכיר in דברי הימים א:טז:ד.  

Is this Section of דברי הימים Somehow Connected to שירת האזינו?

A שירה connected with the ארון

I wondered whether ולהזכיר or דברי הימים א:טז:ד had any connection with שירת האזינו.  On the surface things looked promising as this was also from a section of דברי הימים discussing the שירה at the culmination of the procession where דוד arranged to  have the 'ארון ברית ה  placed in ירושלים.

Interesting to note that for the "שירת "הודו, recorded in the upcoming pesukim (ח-לו):

• its opening line is referred to very briefly in ישעיה יב:ד
• its pesukim ח-כב bear much resemblance to תהלים קה:א-טו
• its pesukim כג-לג bear much resemblance to תהלים צו:ב-יג

פירוש המיוחס לרש"י - "להזכיר" ושעת צרה

- A שירה for עת צרה

I examined the מפרשים on the word ולהזכיר to see whether something interesting would turn up.

פירוש המיוחס לרש"י in דברי הימים mentions ולהזכיר specifically refers to מזמורים לח, ע which have the wording of להזכיר at the beginning of each. Rashi on מזמור לח mentions: 

מזמור לדוד להזכיר. לאומרו בשעת צרה להזכיר צרתם של ישראל לפני הקב"ה וכנגד כל ישראל אמרו.

So the wording in this Rashi is eerily reminiscent of the following words in פרשת וילך which refer to שירת האזינו:

(דברים לא:כא) וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד

- Public recitations of האזינו for עת צרה

This leads to thoughts of whether the notion of a public recitation of שירת האזינו was ever put into practice in the course of history.  In my own limited recollections of mass תפילה gatherings at times of crisis, there is much תהילים recited and even an occasional תענית but I have never heard of someone getting up and reading האזינו.

- The Sephardic minhag for Tisha B'av

In truth, the minhag of the Sephardic world on Tisha b'av, a definite עת צרה, is to recite שירת האזינו in place of שירת הים at the end of פסוקי דזמרה.  The basis for this begins with the words of the Rambam who mentions a minhag to recite שירת האזינו in connection with ישתבח every day:

משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ז׳:יג

יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ בָּהֶן לִקְרוֹת בְּכָל יוֹם אַחַר שֶׁמְּבָרְכִין יִשְׁתַּבַּח ״שִׁירַת הַיָּם״ וְאַחַר כָּךְ מְבָרְכִין עַל שְׁמַע. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁקּוֹרִין ״שִׁירַת הַאֲזִינוּ״. וְיֵשׁ יְחִידִים שֶׁקּוֹרִין שְׁתֵּי הַשִּׁירוֹת הַכּל לְפִי הַמִּנְהָג:

The בית יוסף comments upon the טור who writes that there are places which have the minhag not to recite שירת הים on Tisha B'av and to recite שירת האזינו in its place.

בית יוסף אורח חיים תקנ״ט:ט

והעולם נוהגין לומר במקומה שירת האזינו

- The קריאה of פרשת האזינו in and around Yom Kippur

I was specifically wondering if anyone has ever connected the common עשרת ימי תשובה timing (albeit only for the annual קריאה cycle of בני בבל) of the reading of פרשת האזינו with the position of the ריטב"א regarding עשרת ימי תשובה:

ריטב"א תענית יב: - דההוא זמנא שהוא שעת הדין ומלך יושב על כסא דין אין לך עת צרה גדול מזה

Indeed, we find in the לבוש, the following similar and possibly related concept:

לבוש אורח חיים תכח:ה

שבת זו מסיימין באלו פרשיות אף על פי שהם דברי תוכחה, מפני שברוב פעמים קורין פרשה זו בשבת שבין ר״ה ליום כיפור שהם ימי תשובה, כדי לעורר את העם שיחזרו בתשובה

Wording shared between שירת האזינו and שירת הודו of דברי הימים

- Parallels found in proximity to the start of שירת האזינו and to the "ולהזכיר" wording in דברי הימים

Aside from the עת צרה aspect mentioned in מיוחס לרש"י, I decided to poke further by investigating common uses of לשונות.  I double-clicked the pasuk with ולהזכיר in דברי הימים to open up the Tanach Browser.

If one looks carefully a bit before and after ולהזכיר, one will see some striking resemblances to wording used shortly before and just after the beginning of שירת האזינו.

1) the same six-word phrase ("את הלוים נשאי ארון ברית השם") is used re: the role of the לויים in carrying the ארון

2) a four-word sequence is used for describing calling out to the 'שם ה in conjunction with a word starting with ה and ending with ו

It's very nice that they share common patterns, but is this something unique? Let's search for them in the entire Tanach:

For לויים\ארון, we find this six-word phrase only occurring in our two pesukim of interest.

1) Enter the word pattern *ה' *קרא* ה*ו *שמ* into the search bar (a rough representation of: 'שם ה allowing a prefix, קרא allowing prefix/suffix, a word beginning with ה and ending with ו, the word שם allowing prefix/suffix)

2) Select the Advanced Search option

3) Select the Distanced tab from the Advanced Search settings

4) In the list of search terms (on the right), select the first term (shem H')

5) In the setting for the allowable distance between shem H' and *קרא*, click the minus sign to indicate that shem H' must come before *קרא* and that there be no words in between these two words

6) Click the button up top that indicates that the search terms (except for those specified in the Advance Search) do not need to appear in-order

7) Click the search button

8) View the results

The word pattern described above occurs only for שירת האזינו, the שירת הודו of דברי הימים and two of its other references in תהלים and ישעיה, 

- Parallel wording internal to שירת האזינו and שירת הודו

Upon further examination we can find a few other unique similarities between שירת האזינו and שירת הודו.

1) if we search for the word pattern: זכר* *עולם *ד*ר, we will find this only in שירת האזינו, שירת הודו and in the תהלים קה section parallel to הודו.  If we double-click pasuk results to open up a Tanach Browser window for the pesukim on each side of the equation, we will find further similarities:

a) שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך is parallel to אברהם...ליצחק...ליעקב...לאמר לך

b) the proximity between the terms for נחלה and מספר in each

c) יעקב חבל נחלתו is parallel to ליעקב...חבל נחלתכם

2) In fact, if we search for the word pattern *חבל נחלת in Tanach, we will find our only occurrences in שירת האזינו and שירת הודו and the parallel section of תהלים קה:

3) Finally, another compelling similarity that's found in only one other place in Tanach is the word הבו used in conjunction with 'שם ה.  Searching for their occurrence in pesukim (allowing for the conjunction to occur out of any particular order):

We find occurrences only in שירת האזינו and שירת הודו and the parallel section of תהלים צו, plus only one "outside" set of occurrences in תהלים כט.

Deeper ideas shared between שירת האזינו and שירת הודו

- זכירה

We already saw the ענין of זכירה come up above with מיוחס לרש"י.  And yes re: זכור ימות עולם - I did consider this similarity for the ז - for many years this has struck me as one of the most powerful pesukim in the entire Chumash. The tie-in of the שורש זכר also led me to thought of a parallel to תקיעה-תרועה-תקיעה where תקיעה is parallel to smooth times and תרועה is parallel to עת צרה - which makes one wonder what the full implications of זכרון-תרועה are. (see later for more on this)

- The לויים and the ארון

Also וּלְהַזְכִּיר in and of itself is referring to שירה done by the לויים at an auspicious moment (ארון הברית moved to עיר דוד) in front of כלל ישראל. And האזינו is a שירה originally recited by Moshe (a Levi) at the auspicious moment of סיום התורה.

Indeed the connection is so strong we have sources that merely describe האזינו as שירת הלוים:

(ירושלמי מגילה ג:ז) אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. שִׁירַת הַלְוִיִּם לֹא יִפְחֲתוּ לָהּ מִשִּׁשָּׁה קְרִיאִיּוֹת. סֵימָנָהּ הזי״ו ל״ך

(מסכת סופרים יב:ח) אמר ר׳ יוסי בר אבין שירת הלוים לא יפחתו לו מששה קרויות וסימניך הזי"ו ל"ך

- The גלות of the ארון: the חורבן of משכן שילה; captivity in the land of the פלישתים; return to ארץ ישראל; transfer to עיר דוד; final placement in the בית המקדש

מדרשים and מפרשי תנ"ך have linked שירת הודו with a sequence of events beginning with the national disaster of the פלישתים destroying משכן שילה and taking the ארון (that was brought into battle) into captivity and ending with שלמה המלך organizing the the placement of the ארון in the קדש הקדשים of the בית המקדש.

As was mentioned earlier, the last section of פרשת וילך instructs that שירת האזינו be recited in עת צרה and also associates the writing of the שירה with the completion of the Torah and its placement near the ארון to be carried by the לויים.

Interesting that the ארון in the period of its גלות (between משכן שילה and בית המקדש) is often fraught with a notion of עת צרה, eg. it's original capture by the פלישתים; the ארון causing plagues and death in the cities of the פלישתים and even after it was returned to the Jews; the מעשה of פרץ עוזה when דוד began the process of transferring the ארון to ירושלים with great fanfare. Possibly connected is the dual role of לויים being משוררים ושוערים. The latter role in addition to the notion of an "honor guard", perhaps to ensure actual שמירת המקדש so that the ארון is handled and approached with extreme caution.  

Even during the interim period where the ארון was still in גלות and didn't yet relocate to its final permanent location, there were occasions for שירה.  First according to חז"ל by the cows sent by the פלישתים to transport the ארון back to the Jews - "וישרנה הפרות". Then with David's procession in transferring the ארון to ירושלים with great fanfare.

Multiple מפרשים like רד"ק, מיוחס לרש"י, מלבי"ם and also see the רוקח in his פירוש על הסידור (pp. 46-60 / pp. 68-82 of the PDF) on שירת הודו in דברי הימים say that the שירה is directly about these events and the ניסים that happened to the ארון in its captivity in the land of the פלישתים.

Even more interesting is that דוד established הודו to be recited by the לויים in front of the ארון the whole time ארון was stored within יריעות.

This can be found in the ספר האשכול (also quoted by the כלבו in סימן ד) in הלכות פסוקי דזמרה. While discussing the reason that הודו is recited he mentions:

ונהנו לפתוח אחר מדרש רבי ישמעאל בהודו לה' קראו בשמו. ולי הכותב נראה מפני זה הטעם פותחין בהודו לפי שכל אותן השנים שהיה הארון ביריעה תקן דוד שיהיו אומרים לפניו זה המזמור כמו שנכתב בספר יוחסין (כינוי לספר דברי הימים).

This statement seems to have been influenced by sources in the following two מדרשים:

סדר עולם רבה פרק יד

ויהי דויד וזקני ישראל ושרי האלפים וגו' (דברי הימים א טו כה), ויביאו את ארון האלהים וגו', ויכל דויד מהעלות העלה וגו', ויחלק לכל איש ישראל וגו', ויתן לפני ארון ה' מן הלוים משרתים וגו', ביום ההוא אז נתן דויד בראש וגו' (שם טז), בשחר היו אומרים הודו לה' קראו בשמו וגו' (שם טז ח), עד אל תגעו במשיחי וגו' (שם טז כב), ובין הערבים היו אומרים שירו לה' כל הארץ וגו' (שם טז כג), עד (ואמר) [ויאמרו] כל העם אמן והלל לה' (שם טז לו), וכך היו אומרים כל ארבעים ושלש שנה לפני הארון, עד שהביאו שלמה לבית העולמים.

ילקוט שמעוני על נ"ך קמב:יד (על דה"א פרק טז)

"ויביאו את ארון האלקים ויציגו אותו וגו' ויתן לפני (האלקים) ארון ה' וגו' ולהזכיר ולהודות": בשחר היו" אומרים "הודו לה' קראו בשמו" עד "אל תגעו במשיחי". בין הערבים היו אומרים "שירו לה' כל הארץ" עד "ויאמרו כל כל העם אמן והלל לה'", וכלך היו עושים ארבעים ושלש שנים. עד שהביאו שלמה לבית עולמים.

A very interesting number - 43 years - the whole time the ארון was stored within יריעות.  Forty three is the amount of pesukim for שירת האזינו.  It's interesting that the midrash went out of its way to specify the exact number of years.

In a sense, this was a time of relative joy as the ארון was finally moved to ירושלים.  It was far from the situation of when it was in ארץ פלישתים but still seemed to have an aspect of fragility and עת צרה due to it being housed in יריעות and not in its final resting spot.  Could this possibly be viewed as parallel to האזינו which is almost at the סיום התורה but not quite there?

- שורש for יריעות similar to something shaky - עת צרה - divine protection

I have wondered whether the רע component of the שורש of יריעה was connected to a notion of רעוע or shaky/trembling and reminiscent of an עת צרה.  While by no means a consensus opinion, there is support for this in Sefer Targumna by R. David Golomb:

תרגומנא על במדבר ד:לו (עמ' עו,עז בהערה לט)

כי כל עצמו של יריעה חרדת ורעע כי על כן (חבקוק ג:ז) "ירגזון יריעות...מדין"

And also interestingly enough, he points our a connection to תרועה with the same שורש and makes the observation that with אהלות and יריעות there's a notion of לשון תקיעה and לשון תרועה.

- שירה לפני הארון

The רד"ק in ספר שמואל and also in דברי הימים focuses on the aspect of שירה לפני הארון:

(שמואל ב:כג:א) "וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים...וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל" - על הזמירות שעשה בספר תהלים שהיו משוררים ומזמרים הלוים בהם לפני הארון ובבית המקדש

(דברי הימים א:טז:ח) הודו לה' קראו בשמו. זה המזמור שוררו אותו היום לפני הארון.

and also see

בראשית רבה נ״ד:ד׳ (לגבי שירת הפרות)

(שמואל א:ו:יב) "וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ"…….רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר (תהלים קה:א): הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ.

פירוש מהרז״ו ד"ה ר"א אמר הודו לה'. שמזמור זה אמר דוד והלוים לפני הארון וזה ג"כ "וישרנה (הפרות) אצל ארון" שאמרו שירת הארון "דרשו ה' ועוזו".

- Bookends of פסוקי דזמרה - past-focused, future focused

Is their any deep and compelling meaning behind all the above similarities that bind שירת האזינו to שירת הודו?

We have seen the words of the ספר האשכול above which explain how הודו should be said at the beginning of פסוקי דזמרה.  We have seen the words of the Rambam who mentions האזינו as an alternate method along with שירת הים for ending פסוקי דזמרה.

Perhaps while הודו is past-focused on the events of the ארון leading up to its placement in the בית המקדש, while in current צרות, then האזינו is future-focused - the blueprint and map has been written out and we have full trust in הקב"ה that the plans will be carried out as if it happened already - therefore cause for שירה!

Many thanks to the following individuals for their helpful thoughts and insights which helped me compose this section: Rabbi Yaakov Moshe Shurkin, Rabbi Yehoshua Steinberg, Rabbi Reuven Chaim Klein.

Comparing Bereishis to V'zos - המגיד מראשית אחרית

Mirror Parshios

Eight or nine years ago, when there was no basehasefer.com and the working name for my Torah database was TanachDB, I started noticing parallels between פרשת בראשית and וזאת הברכה. This began with the fact that the first word of the Torah and the last word of the Torah share most of their letters, ר,א,ש,י.  

The presence of this well known Rashi then set my imagination into high-gear:

בראשית ברא - אֵין הַמִּקְרָא הַזֶּה אוֹמֵר אֶלָּא דָּרְשֵׁנִי, כְּמוֹ שֶׁדְּרָשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ:

    בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה שֶׁנִקְרֵאת "רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ" (משלי ח:כב),

    וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִקְרְאוּ "רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה" (ירמיה ב:ג).

I began to explore further and started noticing similarities in what I began to call mirror parshios or תאומים eg. בראשית\וזאת הברכה, נח\האזינו, לך לך\וילך........all the way to the תזריע\מצורע pair in the middle.

In truth, וזאת הברכה never really gets its own Shabbos in the סדר הקריאות - even in Israel on years like this, it isn't read due to Shabbos but due to שמיני עצרת\שמחת תורה.  When שמיני עצרת falls on a Thursday, we even have the fleeting moment where וזאת הברכה gets its one day of attention and then Shabbos arrives and we immediately begin בראשית as וזאת הברכה fades into memory.  I have pondered whether Rashi was sitting somewhere during the brief interim time between the end and beginning of the Torah, and was inspired to write his famous words connecting the end and beginning as a sort of a הדרן.

In the early days of my database I tried to do some analysis via SQL and about four years ago, I launched the Text Comparator feature - its ability to facilitate research of the תאומים was one of my personal reasons for introducing the feature in addition to the many other benefits it offers.  In the samples that follow, I do not include Text Comparator screen shots in order too keep the length of this article more brief.  Many of the similarities and parallels I have noticed from careful sight-reading.  I have come to realize that reading something in reverse order is can help since the brain is less distracted by word meaning and can notice word patterns more easily.

Caveats:

- Some consider נצבים-וילך as one parsha that sometimes gets split - therefore there would be 53 parshios if one says this

- In days of old, בני ארץ ישראל completed the Torah readings not annually but once every three years or twice every seven years according to the סדרות, so this analysis would apply only to the parsha divisions used by בני בבל which the entire world continues to this day.

- a rigorous analysis would need to be done to give this even more meaning to determine whether there is a tendency for word  usage commonality among the 27 mirror parsha combinations vs. over 1400 other parsha to parsha comparisons that are possible.

Let's Explore How וזאת הברכה is Very Connected to בראשית!

- "תורה" and "ישראל" connected to "בראשית"

Regarding the Rashi I just quoted (בשביל...ראשית), the following can shed light.

The peirush of the רוקח on the end of וזאת הברכה appears below: 

(יצא לאור ע"י יואל קלוגמאן תשל"ט - תשמ"א, הערות מאת הרה"ג ר' חיים קניבסקי)

While the dashes indicate that parts of the original manuscript of the רוקח were unclear, Rav Chaim Kanievsky's notes indicate the following educated guess to the lines:

החומש מתחיל בראשית ומסיים ישראל ואין ראשית אלא ישראל (ירמיהו ב) "קודש ישראל ראשית", בראשית בגימטריא ישראל בחר בעמים. לכך סיים התורה ישראל, התורה כלולה בישראל.

Coincidentally, in addition to ישראל, the תורה itself plays a large role in וזאת הברכה.  In retrospect, this is not surprising for the parsha of סיום התורה.  Aside from the famous "תורה צוה לנו משה" and the fact that the entire beginning of the parsha focuses on מתן תורה, we have (דברים לג:י) וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל which is the only example in Tanach where these words are adjacent to each other. 

1) Enter *תור* *ישראל* into the search bar

2) Select the Advanced Search on the right

3) Select the Distances tab from the Advanced Search options

4) Set/slide the word to word distance to 0

5) Click the search button

6) View the results - only a single pasuk in Tanach

- עשר מאמרות

We have in פרקי אבות the line - בעשרה מאמרות נברא העולם indicating the 10 times השם created via speech at the beginning of פרשת בראשית.  If one looks closely at וזאת הברכה, the word אמר is used with Moshe 10 times when he blesses כלל ישראל - effectively all the times this happens in the parsha

וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה...וַיֹּאמַר, ה' מִסִּינַי בָּא...וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר...וּלְלֵוִי אָמַר...לְבִנְיָמִן אָמַר...וּלְיוֹסֵף אָמַר...וְלִזְבוּלֻן אָמַר...וּלְגָד אָמַר...וּלְדָן אָמַר...וּלְנַפְתָּלִי אָמַר...וּלְאָשֵׁר אָמַר...

- Seven word-pattern similarities

I have selected several examples of prominent similarities between וזאת הברכה and בראשית below.  I have identified many more but didn't want the length of this article to get out of hand.

If you are interested in additional examples please contact me at taryag.analytics@gmail.com

Here are examples of wording/phrasing that are unique in the Chumash to only these two פרשיות השבוע.

In all of these searches, one must first ensure that only Torah is marked in the check boxes in the settings panel to the right and that נביאים and כתובים are unchecked.

An interesting connection involves the first pasuk of each of the פרשיות.  Each begins with the only examples in Chumash of the following pattern:

- a word with the pattern *בר 

- followed later by an exact phrase with the exact two word pattern אלקים את*

When we focus in on the results, we even notice and extra בר word of הברכה which aligns to the word בראשית in the other result.

    The word עזר gets some significant focus in these two פרשיות.  When searching for words that begin with עזר one only gets the following results.  Two for עזר כנגדו in בראשית and one for מגן עזרך in וזאת הברכה

When specifically shifting focus to the word pattern starting with עזר with a צירי and select נקודות in addition to אותיות in the search setting panel on the right, one will also get the same two pesukim in בראשית and get a different unique result from וזאת הברכה - and nowhere else in Chumash.

    The next one is interesting since it shows the contradistinction where קין improperly withheld רחמים and care for his brother vs. the לויים at the event of the עגל where they properly withheld mercy and displayed מדת הדין towards their brethren.

If one searches for pesukim containing the exact phrase "אשר על פני" followed by the exact phrase "כל הארץ" it will result in only these two pesukim:

    מאה ועשרים שנה - I wanted to bring this even thought the wording is not fully unique to the two פרשיות השבוע since still striking and its an exact phrase. In truth the samples in our פרשיות השבוע are more similar in that the phrase is complete as בשנה stops at a מפסיק of סוף פסוק or טפחא, while the example from וילך has a מהפך which is a משרת linking to the next word so the phrase is מאה ועשרים שנה אנכי.

Additionally, In the wording of "בשגם הוא בשר, והיו ימיו מאה ועשרים שנה", we have חז"ל seeing a hint to Moshe due to the common number of years, and due to בשגם having a gematria of 345, the same as Moshe's name.

פרקי דרבי אליעזר ל״ב:ד׳

משה מנין, שנ׳ לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם. בשגם בגימטריא משה, שהיו חייו מאה ועשרים שנה, שנא׳ והיו ימיו מאה ועשרים שנה.

I'm also wondering if common linked concept where in each case the 120 years indicated the time clock running out on דין for the world in advance of the מבול and the דין of the 7 nations in advance of the כיבוש with it's associated ניסים of splitting of ירדן, falling walls of יריחו, and אבני אלגביש, etc...

ילקוט שמעוני

והיו ימיו מאה ועשרים שנה שהרבה היה הקב"ה מצטער על דורו של מבול שלא יאבדו לפיכך התרה בהן ק"כ שנה והיו מכעיסין יותר מדאי.

(בראשית טו:טז) ...כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֺן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה

רש"י - שֶׁאֵין הַקָּבָּ"ה נִפְרָע מֵאֻמָּה עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתָהּ

    The following similarity involves the word pattern ל??* אמר* where the first search term involves a man's name and also occurs at the very beginning of a parsha pesucha/stuma.  The interesting results offer a contradistinction between קללה of אדם and ברכה of בני ישראל. It makes one wonder whether ברכת משה is מרמז to a תיקון of קללת אדם. If one refers to the 10 מאמרים idea mentioned earlier, maybe this is symbolic of re-establishing the מעשה בריאה in it's idyllic state.

1) Enter ל??* אמר* into the search bar

2) Select the Advanced Search option to the right of the search bar

3) Click to select the first term in the search term list on the right

4) Select the Distances tab from the Advanced Search options

5) Set the distance allowed from the beginning of a parsha pesucha/stuma to be 0

6) Select the Part of Speech tab from the Advanced Search options

7) Select Name and Man's name to specify the object type for the selected search term

8) Click the Search button

9) View the results

    The abundance of כל\לכל in the סיום of Torah and סיום of 6 days מעשה בראשית.  There are only two pesukim in Chumash which have the word pattern לכל* occurring three times followed by the word pattern *ארצ*.

To accomplish this search:

1) Enter *לכל* *ארצ into the search bar

2) Select the Advanced Search setting to the right of the search bar

3) Click to select the first search term לכל* in the list of search terms on the right

4) In the number of occurrences per search term setting on the right, set it to >= 3 for לכל*

5) Clicking the search button will yield two pesukim as results

6) to view surrounding pesukim in the Tanach Viewer, double-click on either of the two pesukim (only one Tanach Viewer window can be open at a time, but clicking the double-arrow for navigation in the upper corner will navigate to the section of Tanach of the previous or next search result)

In addition, further hints to כל are present in the description of the first Shabbos:

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכׇל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת

The presence of this language at the end of וזאת הברכה perhaps indicates that an ultimate completion of the מעשה בראשית occurs with סיום התורה.

    For the final word pattern between וזאת הברכה and בראשית, we examine the final pasuk of each parsha.  The pattern עיני* appears near the end of both.  In Base Hasefer, we can examine a search term's distance from the edges of pesukim, parshios pesucha/stuma and seforim.  As of this date, it doesn't let one differentiate whether the sof/rosh parshios are pesucha or stuma.

1) Enter עיני* into the search bar

2) Select the Advanced Search settings to the right of the search bar

3) Select the Distances tab from the Advanced Search options

4) Set the distance allowed from the end of a parsha pesucha/stuma to be <= 2

5) Click the search button and view the results

While we see six search result.s, only three of them occur at the end of a פרשת השבוע and only our two end at a major parsha stop (pesucha and sof sefer)

Perhaps the parallel between 'בעיני ה and לעיני כל ישראל highlights what we noticed earlier regarding the first and last words of the Torah and serves to create a special binding of בני ישראל as the 'עם ה.

One more item to tie both prongs of this article together

The Torah begins with בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ.  The combination of השמים...הארץ immediately reminded me of such wording in האזינו.  This sequence of words occurs in many pesukim in Tanach, but I wanted to search to see if any commonality surrounding these words binds האזינו with הודו.  I found the following where the word אמר (allowing for prefixes and suffices) follows הארץ.  There are only two pesukim like this in Tanach: