ערב ש"ק, כ"א אייר, ל"ו בעומר
Over the generations, people have been captivated by being able to determine the connection between the week’s קריאת התורה and its הפטרה. Sometimes the connection is obvious and sometimes it is not easy to find.
Base HaSefer provides tools to compare the two קריאות. This week we will אי"ה introduce a series of articles which will appear from time to time, the goal of which will be to offer practical examples of how to use the software to find the common connections.
In our first entry in this series, we encounter a parsha where it’s not so easy to find links between the kria and its haftara. As opposed to the rich array of similarities between last week’s parsha and haftara in אֱמֹר, for בחקתי (ויקרא כו:ג - כז:לד, ירמיהו טז:יט - יז:יד) we encounter slim pickings.
Among all the various comparison methods offered by Base HaSefer for comparing shared words or consecutive words, the only one that remotely binds the two sections within Tanach in a unique way is that the shoresh קדח occurs in each section once (ויקרא כו:אז, ירמיהו יז:ד), making up 25% of the total of 8 occurrences of that shoresh in Tanach. Still, this small clue might give us a hint as to what’s coming. Additionally, if we examine the word pattern *קדחת*, this occurs only here and in one other place in Tanach (דברים כח:כב) in the תוכחה of כי תבא.
Since within the Text Comparator, the option to run an LCS analysis (Longest Common Subsequence) often reveals interesting common streams of words in sequence, I looked there but initially couldn’t find anything of note. Sometimes a reverse-order LCS comparison can reveal undetected commonalities, so I tried that.
Some of the most interesting connections are found when all words of the match are found in a single pasuk on each side. We again encounter ירמיהו יז:ד, this time in conjunction with ויקרא כו:מא where (not in the same order), we have the shorashim ארץ and איב adjacent to each other. Interestingly, ויקרא כו:טז,מא are at the very beginning and the very end of the תוכחה and in a way form natural bookends to the תוכחה.
If we go back and do a search on how often this happens in Tanach, we find that it occurs a total of 14 times: one in our haftara and six in our kria. If we specifically look for the adjacent word patterns בארץ איבי* (regardless of order) then the total in Tanach is reduced to seven – the same one in our haftara plus three in בחקתי plus three others.
The repeated traffic we have encountered in ירמיהו יז:ד now causes us to examine the pasuk more closely against both of the aforementioned “bookend” pesukim in בחקתי
(ירמיהו יז:ד) וְשָׁמַטְתָּה וּבְךָ מִנַּחֲלָתְךָ
אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ וְהַעֲבַדְתִּיךָ אֶת אֹיְבֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָדָעְתָּ כִּי אֵשׁ קְדַחְתֶּם בְּאַפִּי עַד עוֹלָם תּוּקָד
(ויקרא כו:טז) אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם
(ויקרא כו:מא) אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי וְהֵבֵאתִי אֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲוֺנָם
In addition to two other similar pesukim in בחקתי:
one pasuk found sandwiched within the תוכחה
(ויקרא כו:לט) וְהַנִּשְׁאָרִים
בָּכֶם יִמַּקּוּ בַּעֲוֺנָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיכֶם וְאַף בַּעֲוֺנֹת אֲבֹתָם אִתָּם יִמָּקּוּ
and one pasuk in the section of נחמה just after the תוכחה
(ויקרא כו:מד) וְאַף גַּם זֹאת
בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר
בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם
We now notice the additional צד השוה of the shoresh אף and can add it to the search mix.
- A shoresh search for pesukim containing both קדח
and אף ==> yields only
our two pesukim of (ויקרא כו:טז, ירמיהו יז:ד) and two other pesukim in Tanach
- A letter-only search for pesukim containing both the word patterns *קדחת*
and
*אפ* ==> yields only our
pesukim
- A search for pesukim containing all three shorashim ארץ איב
אף ==> yields only our pesukim (ויקרא כו:לט,מא,מד, ירמיהו יז:ד) and one other
pasuk in Tanach
- A letter-only search for pesukim containing all three word patterns בארץ איבי* *אפ* ==> yields only our pesukim (ויקרא כו:מא,מד, ירמיהו יז:ד) and one other
pasuk in Tanach
According to these results, the uniqueness of the commonality between our haftara and kria, and even more specifically between ירמיהו יז:ד and ויקרא כו:טז,מא has jumped significantly even yielding one comparison with perfect uniqueness within all of Tanach.
One more interesting thing about the shoresh אף in our current context:
The “bookend” pesukim
ויקרא כו:טז,מא contain
the first and last אף in of the תוכחה in בחקתי. There
are midrashim on each of these pesukim that tie their אף
(literally meaning “even”) into
other expressions found elsewhere of אף with a different literal meaning but with an
implied connection:
מדרש הגדול (מובא
בספר תורה שלמה) – (שמות כב:כג) "וחרה אפי"
נאמר כאן, ונאמר להלן (ויקרא כו:טז) "אף [אני אעשה זאת]". מה אף האמור להלן דבר
וחיה רעה, אף אף האמור כאן דבר וחיה רעה...
איכה רבה (א:נז) - אַתְּ מוֹצֵא שֶׁבַּדָּבָר שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בּוֹ לָקוּ וּבוֹ מִתְנַחֲמִים..... חָטְאוּ בְּאַף, דִּכְתִיב (יחזקאל ח, יז): "וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת הַזְּמוֹרָה אֶל אַפָּם", וְלָקוּ בְּאַף, דִּכְתִיב (ויקרא כו, מא): "אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי". וּמִתְנַחֲמִין בְּאַף, דִּכְתִיב (ויקרא כו, מד): "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם"
As indicated
earlier, the תוכחה in בחקתי is bookended with אף. It’s fitting to point out that the אל אפם
of Yechezkel is one of the 18 תיקוני סופרים that are found in Tanach and here אפם is brought as a euphemism for the genuine
meaning which would have been implied by אפי -
the exact same word form as the וחרה אפי
that’s found in the pasuk from ספר שמות.
And now with a hint from the לשון of שמיטה that we find in the linchpin pasuk of our haftara with - "(ירמיהו יז:ד) "וְשָׁמַטְתָּה, we might discern the central core of what led to all the חרון אף. A neglect of the various times of rest and cessation of מלאכה ordained by ה' as in שבת, מועדים in Behar (and possibly by extension with שמיטה ויובל in Emor). And emphasized in the תוכחה by:
(ויקרא כו:לד) אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ
כֹּל יְמֵי הׇשַּׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ
וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ (כו:לה) כׇּל יְמֵי הׇשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת
אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ
What might lead someone to disregard times for cessation? – lack of בטחון. In contrast, בטחון leads to ברכה as we see slightly later in our haftara:
And interesting that the sins leading to punishments that are mentioned in the heart of the תוכחה come as a rejection of the section of parshas Behar that we read this week not long before the תוכחה of בחקתי – that בטחון leads to unforeseen ברכה מן השמים
(ויקרא כה:יט) וַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת
מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח
(כה:יט) וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח
עָלֶיהָ (כה:כ) וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע
וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ (כה:כא) וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם
בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים (כה:כב) וּזְרַעְתֶּם
אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת
עַד בּוֹא תְּבוּאָתָהּ תֹּאכְלוּ יָשָׁן
One wonders if this connection to פרשת בהר influenced the choice of the haftara for בחקתי since in most years, the haftara of בחקתי must serve as the haftara for the double parsha of בהר-בחקתי.
End note:
חזק,
חזק, ונתחזק! – due to the current מגפה, most of us will have
missed hearing the entire ספר ויקרא in
shul – may we find strength within our homes so that when there is a רפיון of the grip of the חולי from
upon us, we will return to קריאת התורה
in our shuls with a sense of renewed חיזוק.
________________________________________________________________________________
- Sort by frequency in: Tanach
- Consecutive terms (n-grams): one