אור ליום שני, כ"ד אייר, ל"ט בעומר
(פרשת בהר-בחקתי (מהשבת שעברה
במשך הדורות התעמקו אנשים כדי לקבוע את הקשר בין
פרשת השבוע להפטרתה. לפעמים הקשר ברור מאליו ולפעמים לא קל למצוא אותו.
בייס-הספר מספק כלים להשוואה בין שתי הקריאות. השבוע נציג אי"ה סדרת מאמרים שתופיע מדי פעם, שמטרתם היא להציע דוגמאות מעשיות כיצד להשתמש בתוכנה כדי למצוא את החיבורים המשותפים.
בערך הראשון שלנו בסדרה זו אנו נתקלים בפרשה שבה לא כל כך קל למצוא קשרים בין הקריאה לההפטרה. בניגוד לשבוע שעבר בפרשת אמר (ויקרא כא:א – כד:כג, יחזקאל מד:טו-לא) שבו נמצא מערך עשיר של דמיונות בין פרשה להפטרה, עבור בחקתי (ויקרא כו:ג - כז:לד, ירמיהו טז:יט - יז:יד) אנו נתקלים בבחירות דקיקות.
בין כל דרכי השוואה המוגשים על ידי בייס-הספר להשוואת מילים משותפות או מילים רצופות, היחידה שמציעה איזה קישור ייחודי בין שני הסעיפים שלנו היא שהשורש קדח מופיע בכל קטע פעם אחת (ויקרא כו: טז, ירמיהו יז: ד), המהווה רבע מכלל שמונה המופעים של אותו שורש בתנ"ך. ובכל זאת, הדמיון הקטן הזה עשוי לתת לנו רמז לגבי מה שיבוא להלן. בנוסף, יש משהו קצת יותר חזק שאם אנו מחפשים לתבנית *קדחת*, הדבר מתרחש רק כאן ובמקום אחד אחר בתנ"ך (דברים כח:כב) בתוכחה של פרשת כי תבא.
מכיוון שבתוך "משווה טקסטים", האפשרות לבצע ניתוח "LCS" (סדרה משותפת הארוכה ביותר) חושפת לעיתים קרובות זרמים נפוצים של מילים ברצף, הסתכלתי שם אבל בהתחלה לא יכולתי למצוא שום דבר מעניין. לפעמים השוואה בין LCS בסידור הפוך יכולה לחשוף שכיחות לא זוהה, אז ניסיתי זאת.
כמה מהקשרים המעניינים ביותר נמצאים כאשר כל מילות השידוך נמצאות בפסוק בודד מכל צד. שוב אנו נתקלים בירמיהו יז:ד, הפעם בשילוב עם ויקרא כו:מא כשמוצאים את השורשים ארץ ואיב צמודים זה לזה בסדר הפוך. מעניין שויקרא כו: טז ומא נמצאים ממש בתחילה ובסופה של התוכחה ובצורה מסוימת נוצרים מסגרת טבעית לתוכחה.
אם נחזור לחפש באיזו תדירות זה קורה בתנ"ך, נגלה שזה מתרחש בסך הכל 14 פעמים: אחת בהפטרה שלנו ושש בקריאה שלנו. אם אנו מחפשים באופן ספציפי את תבניתי המילים הסמוכים בארץ איבי* (ללא קשר לסדר), הסכום בתנ"ך מצטמצם לשבעה - אחד בהפטרה שלנו, שלושה בפ' בחקתי ושלושה אחרים.
התנועה החוזרת ונשנית בה נתקלנו בירמיהו יז:ד כעת גורם לנו לבחון את הפסוק מקרוב יותר נגד שני הפסוקים הנזכרים לעיל שמקיפים את התוכחה של פ' בחקתי:
(ירמיהו יז:ד) וְשָׁמַטְתָּה וּבְךָ מִנַּחֲלָתְךָ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ וְהַעֲבַדְתִּיךָ אֶת אֹיְבֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָדָעְתָּ כִּי אֵשׁ קְדַחְתֶּם בְּאַפִּי עַד עוֹלָם תּוּקָד
(ויקרא כו:טז) אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם
(ויקרא כו:מא) אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי וְהֵבֵאתִי אֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם
אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲוֺנָם
בנוסף לשני פסוקים דומים אחרים בבחקתי:
פסוק אחד שנמצא משובץ באמצע התוכחה
(ויקרא כו:לט) וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם
יִמַּקּוּ בַּעֲוֺנָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיכֶם וְאַף בַּעֲוֺנֹת אֲבֹתָם אִתָּם יִמָּקּוּ
(ויקרא כו:מד) וְאַף גַּם זֹאת
בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר
בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם
כעת אנו מבחינים בצד השוה הנוסף של שורש "אף" ויכול לכלול אותו בחקירה שלנו.
· חיפוש
"לפי שורש" לפסוקים שמכילים השורשים קדח ואף
==> מניב
רק את שני הפסוקים שלנו (ויקרא כו:טז, ירמיהו יז:ד) ושני פסוקים אחרים בתנ"ך
· חיפוש
"לפי אותיות" לפסוקים שמכילים התבניות *קדחת* וגם *אפ*
==> מניב
רק את הפסוקים שלנו
· חיפוש
"לפי שורש" לפסוקים שמכילים כל שלושת השורשים ארץ איב
אף ==> מניב
רק את הפסוקים שלנו (ויקרא כו:לט,מא,מד, ירמיהו יז:ד) ועוד פסוק אחד בתנ"ך
· חיפוש
"לפי אותיות" לפסוקים שמכילים כל שלושת התבניות בארץ, איבי*,
*אפ* ==> מניב
רק את הפסוקים שלנו (ויקרא כו:מא,מד, ירמיהו יז:ד) ועוד פסוק אחד בתנ"ך
על פי תוצאות אלו, הייחודיות של השיתוף בין ההפטרה לקריאה, וביתר דיוק בין ירמיהו יז:ד לויקרא כו:טז,מא קפצה משמעותית אפילו הניבה השוואה אחת עם ייחודיות מושלמת בכל תנ"ך.
עוד דבר מעניין עם השורש "אף" בהקשר הנוכחי שלנו:
פסוקים "המקיפים"
שלנו (ויקרא כו:טז,מא) מכילים את ה"אף"
הראשון והאחרון של התוכחה בבחקתי. ישנם מדרשים על כל אחד מהפסוקים האלו שקושרים את
ה"אף" שלהם (במשמעות המילולי "אפילו") לביטויים אחרים שנמצאים
במקומות אחרים של "אף" עם משמעות מילולית שונה אך עם קשר מרומז:
מדרש הגדול (מובא בספר תורה שלמה) – (שמות כב:כג) "וחרה אפי" נאמר כאן, ונאמר להלן (ויקרא כו:טז) "אף [אני אעשה זאת]". מה אף האמור להלן דבר וחיה רעה, אף אף האמור כאן דבר וחיה רעה...
איכה רבה (א:נז) - אַתְּ מוֹצֵא שֶׁבַּדָּבָר שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בּוֹ לָקוּ וּבוֹ מִתְנַחֲמִים..... חָטְאוּ בְּאַף, דִּכְתִיב (יחזקאל ח, יז): "וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת הַזְּמוֹרָה אֶל אַפָּם", וְלָקוּ בְּאַף, דִּכְתִיב (ויקרא כו, מא): "אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי". וּמִתְנַחֲמִין בְּאַף, דִּכְתִיב (ויקרא כו, מד): "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם"
כנ"ל, התוכחה שבבחקתי מוקפת ב"אף". וכדאי להצביע ש"אל אפם" בספר יחזקאל הוא אחד מן הי"ח תיקוני סופרים הנמצאים בתנ"ך וכאן "אפם" מובא בלשון סגי נהור של משמעות העיקרי שהוא "אפי" – אותו צורה של "וחרה אפי" שנמצא בספר שמות.
ועכשיו ברמז מלשון שמיטה שאנו מוצאים בפסוק החיוני של הפטרתנו עם (ירמיהו יז:ד) וְשָׁמַטְתָּה, אנו עשויים להבחין בגרעין המרכזי של מה שהוביל לכל החרון אף שבתוכחה. הזנחה משמירת זמני השביתה שנצטוו על ידי ה' כמי שקשור לזמני השביתה והפסקה השונים שהוסדרו על ידי ה' בפרשיות שרק קראנו אותם לאחרונה והן: שמיטה ויובל (פ' בהר) (ואפשר ע"פ הרחבה, גם שבת ומועדים (פ' אמר)). והודגש בתוכחה ב:
(ויקרא כו:לד) אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הׇשַּׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ (כו:לה) כׇּל יְמֵי הׇשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ
מה יגרום להזנחה משמירת זמני שביתה? חוסר בטחון. בניגוד לזה, בטחון בה' יגרום ברכה כמו שמוצאים עוד מעט מאוחר בהפטרה:
(ירמיהו יז:ז) בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ
ומעניין שהחטאים המובילים לעונשים המוזכרים בלב התוכחה מגיעים ככפירת דברי הקטע של פ' בהר שקראנו דקות לפני התוכחה של בחקתי - שאותה בטחון מוביל לברכה מן השמים הבלתי צפויה.
(ויקרא כה:יט) וַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח (כה:יט) וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ (כה:כ) וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ (כה:כא) וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים (כה:כב) וּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת עַד בּוֹא תְּבוּאָתָהּ תֹּאכְלוּ יָשָׁן
ניתן לתהות אם קשר זה לפרשת בהר השפיע על בחירת ההפטרה עבור בחקתי שכן ברוב השנים, ההפטרה של בחקתי צריכה לשמש כהפטרה לפרשה כפולה של בהר-בחקתי.
סוף דבר:
חזק חזק ונתחזק! - המגפה הנוכחית מנעה רובנו מלשמוע בבית כנסת את כל ספר ויקרא בשלימותו – יהי רצון מלפני ה', שנוכל למצוא כח בתוך ביתינו עכשיו כך שכאשר תהיה התרופפות אחיזת המחלה מעלינו, נחזור לקריאת התורה בקהילותינו בתחושה של חיזוק מחודש.
- מיין לפי שכיחות: כל התנ"ך
- ביטויים רצופים (n-grams): אחד
No comments:
Post a Comment
Note: Only a member of this blog may post a comment.