בס"ד
https://www.sefaria.org/powered-by-sefaria-contest-2020
https://www.youtube.com/channel/UC-fxXytYTbdbZg5ky5kFw1g
1) טען את האתר לדפדפן האינטרנט שלך
3) בחר האפשרות אילן יוחסין תנ"כי כמפורט להלן:
 |
עזרה נוספת לשימוש בתכונה זמינה בתיבה גלילה בצד
ימין של המסך.
הדיאגרמה התלת-ממדית המאוד אינטראקטיבית של דמויות
מקודדות בצבע המוזכרות בתנ"ך, מתקדמת בציר זמן מלמעלה למטה מאדם וחוה ומחברת אנשים
יחד במקום שיש יחסי משפחה.
מציאת נתיב ההכי קצר מאדם הראשון לזרובבל
1) בחר האיש המקור (אדם) ע"י לחיצה בדיאגרמה על צומת שלו או ע"י בחירת שמו מהרשימה הנפתחת (למעלה)
1) בחר האיש המקור (אדם) ע"י לחיצה בדיאגרמה על צומת שלו או ע"י בחירת שמו מהרשימה הנפתחת (למעלה)
2) לחץ למעלה באייקן כזה (חפש ליחס)
ועכשיו יופיע חלון קופץ כזה:
3) בחר האיש היעד (זרבבל) ע"י לחיצה
בדיאגרמה על צומת שלו או ע"י בחירת שמו מהרשימה הנפתחת בחלון החדש
כעת הנתיב בין אדם לזרבבל יודגש בדיאגרמה
לחץ על כפתור ההפעלה בתחתית החלון כדי להשיק אנימציה נחמדה מאוד של הנתיב הנבחר למעלה, וזהו!
זה יכול ליבצע עם כל שני אנשים נבחרים כל זמן שקיים להם נתיב יחס שמוגדר בדיאגרמה.
האם יש סיבה מדוע דוקא מערכת היחסים הזו נבחרה לתצוגה? בטח!
זרובבל הוא אחד מהדמויות האחרונות שהוזכרו בתנ"ך והוא מעניין במיוחד שכן ניתן לשאוב לשושלתו הבלתי פוסקת לא רק לדוד המלך אלא אפילו לכל האורך עד אדם הראשון - הכל ממקורות בתנ"ך, מה שהופך את הנתיב הזה לאחד הארוכים ביותר אם לא הארוך ביותר. הנתיב המוצג כאן אינו עוקב באופן מלא אחר מסלול מאב לבן ומאפשר שימוש ביחסים ע"י נישואין. אולי הגדרה עתידית תיתן אפשרות להגדיר סוגי יחס המקובלים.
(כאן אנו מציגים תכונה חדשה נוספת. היכולת לציין עד כמה מדויק או מעורפל יש לפרש את מונחי החיפוש. ראה את המחוון החדש שמופיע בפינה הימנית העליונה כאן. אם תגרור זאת למיקום אחד לפני שמאלה קיצונית, אמור למנוע החיפוש לכלול כל מילה שמכילה את האותיות האלה בסדר כאילו הקלדת כוכבית עם תווים כלליים לפני ואחרי כל אות. בדוגמה שלנו, במקום להקליד *ש*מ*ע*, אפשר פשוט להקליד שמע. בתוך כרטיסיית "חלקי דיבור" בחיפוש מתקדם, ניתן לעקוף את הגדרת מדויקת/מעורפלת לכל מילה)
2) ואחריו ביטוי בלשון: קול ה' אלקים
3) ואחריו לשון יראה ולכל הפחות מילה שבמשמעותה יש יראה – ויתחבא – והראיה בדברי אדם הבאים בקרוב: "ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא"
4) ואחריו הבטוי המדויק "מפני ה'"
בספר חנוכת התורה (פ' בראשית סימן ה) שהוא ליקוט מאמרי רבי העשיל מקראקא מובא: "ונוכל לפרש דהנה איתא במפרשים דאחרי אשר לא הורשה לו לאכול מהעץ הדעת הוה ליה כאילן של הקדש". וגם מוצאים מושג כזה בשל"ה פ' נשא ובספר באר מים חיים (בראשית, ב:טז) מאת רבי חיים טשערנאוויצער.
בתחילת נבואת חגי שהובאת למעלה, יש: (חגי א:ד) "העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב"
בתרגום יונתן ובמפרשים, מבארים ש"ספונים" = טמון בעץ, ויש כזה בספר מלכים בבנין בית ראשון. אז הטענה נגד כלל ישראל היה שהקב"ה ברך אותנו בעצים והם השתמשו בהם תחילה לצורכי עצמם ולא לצורכי שמים בעבור בנין המקדש.
והתקנה לכך הוא (חגי א:ח) "והבאתם עץ ובנו הבית" שנהיה ע"י זרובבל.
מעניין שהפתגם המפורסם שמתגלם לתרבות יון - "eat drink and be merry for tomorrow we die" מבוסס על פסוק בישעיה כשהנביא דוקא מתנגד למושג הזה – (ישעיה כב:יג) "....אכול ושתו כי מחר נמות". גשמיות לשם גשמיות. בפסוק הבא, הנביא מזהיר שהעונש לזה הוא "...אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון...". איפה לשון תמותון מופיע אחרת בתנ"ך? הלא הוא רק בקשר לחטא האכילה מעץ הדעת: (לגבי הפסוק בתהלים שדוקא מצביע לאדם הראשון, ראה שמות רבה ל״ב:א ובמדבר רבה ט״ז:כ״ד)
אם עומדים על איזה השקפה מביא בן אדם לתרבות והנהגה של גשמיות לשם גשמיות, אינו רחוק לומר שזה בא ממחשבות (דברים ח:יב) פן תאכל
ושבעת ובתים טבים תבנה וישבת.....ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". התקנה לזה היא להתרכז במושג שנזכר בסיום ההפטרה
"לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות" שמסומל ע"י נס חנוכה
שבמנורת המקדש ובנרות הללו שאנו מדליקים.
