עדכון חדש בבייס-הספר! וּלְכׇל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם

 בס"ד

יום שמיני לימי חנוכה, תשפ"ג

מספר עדכונים זמינים כעת ב-basehasefer.com

1) ייתכן שהשינוי המשמעותי ביותר הוא שכעת ניתן לגשת ישירות לכל מסכי האתר באמצעות קישורי URL שאפילו מאפשרים הפעלה מיידית של חיפושים, והנפשות. זאת בנוסף לתכונות של "פרשיות התנ"ך", "שכיחות בתנ"ך", ו"משווה טקסטים" שכבר היו נגישים בעבר. בצד השני של זה, כפתור סמל "קישור" חדש זמין בפינה העליונה של כל עמוד להעתקת קישורי כתובת האתר הישירים שלהם יחד עם פרמטרים לציון הגדרות הדף: 

ראה הוראות ודוגמאות כיצד להשתמש ביכולת החדשה הזו. 

יתרון נחמד של כל זה הוא להקל על הפניות מהירות כאשר אדם רוצה להעביר מידע לאחרים מבלי לתת הוראות כיצד לנווט באתר מדף הבית שלו. ניתן לנצל זאת בדוא"ל ובהודעות טקסט וגם בעת הפניה לאתר בעת כתיבת מאמרים ופוסטים.

ראה את השימושים המעשיים מאוד הבאים של תכונה זו המציגים שלוש דרכים שבהן ניתן להעביר פרמטרים של כתובת אתר כדי לנווט ישירות למידע של פסוק:

• השתמש בכתובת ה-URL הבאה

 https://www.basehasefer.com/#/tanach?location=תהלים:ל:א

 כדי לטעון ישירות את הפסוק וההקשר שלו לדפדפן התנ"ך כך שהדברים הבאים יופיעו:

• השתמש בכתובת ה-URL הבאה

 https://www.basehasefer.com/#/taamParser?location=תהלים:ל:א 

כדי לטעון ישירות את הפסוק הזה למנתח טעמים וכתוצאה מכך:

• השתמש בכתובת ה-URL הבאה

https://www.basehasefer.com/#/search?location=תהלים:ל:א 

כדי לטעון באופן מיידי את פרטי פסוק של מילה במילה בחיפוש הראשי:

כעת ניתן להעביר פרמטרים של כתובת אתר כדי להתמקד/התקרב ישירות ליחידים באילן היוחסין התנ"כי ואפילו להציג ולהנפיש נתיבי קשר. זכור את דבר תורה לחנוכה שהופיע כאן לפני שנתיים והנפשה הנחמדה שחיברה את זרבבל בחזרה לאדם הראשון?

עכשיו אתה יכול ליצור קישור שייצור מיד את ההנפשה הזו (וגם בין כל שני אנשים קשורים אחרים) בצורה הבאה:

 https://basehasefer.com/#/3Dtree?name=אדם&name2=זרבבל&animate=T&darkmode=F

כעת ניתן להעביר פרמטרים של כתובת אתר כדי להפעיל ישירות חיפוש לקסיקון. לדוגמה, הקישור הבא:

https://www.basehasefer.com/#/lexicon?targum=*סהד* 

יפתח מיד את הלקסיקון ויציג את כל המילים המתאימות לתבנית התרגום *סהד*.

2) עמוד מפת אתר זמין כעת מקישור בצד שמאל של מסך בייס-הספר ומתוך תפריט ההתחלה.

אתה יכול לבדוק את רשימת השינויים המלאה כאן.

בחזרה לכותרת הפוסט בבלוג הזה והקשר שלו לחנוכה.

בדרך כלל, כשאנו חושבים כיצד לחגוג את חנוכה, עולה בראש, מצוות הדלקת הנרות לפרסם את נס של פך השמן, אשר שופכת אור על נס המלחמה של "רבים ביד מעטים".

אם נסתכל מקרוב, יש דינמיקה נוספת שמתרחשת מאחורי הקלעים.

כשאנו קוראים את "על הנסים" לחנוכה בתפילה ובברכת המזון, אנו רואים יון שמטרתו היתה לעקור תורה ומצוות' ובנוסח מעניין:

כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך

לכאורה, מטרת התשועה הגדולה שבוצעה על ידי ה' תהיה להפוך את מאמצי היונים.

נראה שנוסח הרמב"ם, בפתיחת הלכות חנוכה (הל' מגילה וחנוכה ג:א), משקף את אותו מושג בכך שהוא מתאר אותו כשורש הבעיה שהצריכה ישועה.

בבית שני, כשמלכי יון גזרו גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות

כמו בחגים רבים, קיימת חובת קריאת התורה במהלך חנוכה וחובה של הפטרה בימים בהם החג חל להיות בשבת.

המשנה במגילה ל: מציינת בפשטות שאותו קריאת התורה היא "בחנוכה בנשיאים" והדף הבא מתאר את ההפטרות:

ומפטירין בנרות דזכריה (זכריה ב:יד - ד:ז), ואי מיקלע שתי שבתות, קמייתא בנרות דזכריה, בתרייתא בנרות שלמה (מלכים א ז:מ - ז:נ)

הפרטים של הקריאה מהנשיאים בפרשת נשא אינם ברורים במקצת בכל הנוגע למה שצריך לקרוא בכל יום. הרמב"ם (הל' תפילה וברכת כהנים יג:יז) קובע שזה צריך להיות קטע של נשיא אחד ביום בשבעת הימים הראשונים, ולאחר מכן ביום האחרון:

קורין מיום השמיני עד סוף כל הקרבנות, עד סוף הסדר

לציין שהקריאה מסתיימת ממש בסוף פרשת נשא.

הטור (אורח חיים ס' תרפד) מזכיר מנהג שנקלטה על ידי השולחן ערוך, וקובע את מה שאנו עושים בימינו שבו אנו לא רק עוצרים ביום השמיני בסוף פ' נשא אלא אפילו ממשיכים בתחילת פ' בהעלתך:

ביום השמיני מתחילין ביום השמיני וגומרין כל הסדר ויש מקומות שקורין עד פרשה ראשונה של בהעלותך כדי להשלים של חנוכה בסדר הנרות ומנהג יפה הוא

הרעיון שדברי תורה המייצגים יותר מסתם קריאת חג, מופיע בגמ' שבת כג: בתוספות (ד"ה הדר פשטה נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא), שבו פרסום הנס מתבצע לא רק על ידי נרות אלא אפילו באמצעות קריאה הכוללת נרות. נאמר כי היבט "תדיר" של קריאת ראש חודש מקבל עדיפות על היבט "פרסום הנס" הנמצא ברמה נמוכה בקריאת פרשת נשיאים בחנוכה, בעוד שההיבט המלא של "פרסום הנס" של נרות דזכריה מנצח נגד "תדיר".

כשחל ר"ח טבת להיות בשבת שיש להפטיר נרות דזכריה משום פרסומי ניסא ולא בהשמים כסאי שהיא הפטרת ר"ח.......ומה שמקדימים לקרות בשל ר"ח.....ועוד דבקריאת התורה (של חנוכה) אין כל כך פרסומי ניסא שאינו מזכיר בה נרות כמו בהפטרה

כאן תוספות מציגה את הרעיון שקריאה המחוברת לחנוכה יכולה להיות סוג של פרסום הנס, אבל היא משפיעה רק כאשר הקריאה עוסקת בהדלקת נרות כגון נרות זכריה. נראה שגם זה היה נכון אם היה אפשרי ששבת חנוכה שנייה תיפול בראש חודש, שהפטרת נרות שלמה הייתה מקבלת עדיפות על פני הפטרה של ראש חודש.  

אף על פי שנראה שמדובר במנהג נוסף מאוחר יותר, לא יהיה מפתיע, באמצעות הרעיון של תוספות, שקריאת התורה של "זאת חנכת המזבח" של היום, שמגיעה לשיאה בנרות אהרן \ בהעלתך את הנרות, תיחשב לקיום מלא הסופי של פרסום הנס בחנוכה גם אחרי שכל הנרות שלנו סיימו לבעור בלילה הקודם.

ראה גם את הרמב"ן שם המצטט בצורה מפורסמת מדרש הקושר את נר חנוכה עם פרשת הנשיאים ועם הנס של הפך השמן. בנוסף, הבעל הטורים בתחילת פ' בהעלתך מעיר כי רעיון של פרסום הנס קיים בתחילת פרשת בהעלתך:

בהעלתך את הנרות - סמך נרות לחנכה. רמז לחנכה לפרסומי נסא בנרות

אמנם כל זה מציג תפיסה של "תורה" כממשיך את אור המנורה, אבל נראה שיש משהו עמוק יותר. שבסוף דבר,התורה היא הגורמת של אור והיא מקור האור.

זה ידוע שכאשר היה ליהודים אור במהלך מכת חושך, זה לא היה רק אור שמש עם העדר חושך, אלא נוכחות הרבה יותר עמוקה של סוג של אור שמימי, חיובי. אכן יש רק שתי דוגמאות בחומש לאור כזה עם ביטוי השורש של היה ואחריו המילה אור - בבריאת העולם ובמכת החושך:

(בראשית א:ג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר   

(שמות י:כג) לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּלְכׇל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם

חומר למחשבה לגבי דוגמאות נוספות לניסוח מסוג זה, מוביל אותנו לתרגיל מעניין. כעת אנו טוענים חיפוש דרך כתובות האתרים הישירות החדשות שלנו עם התבנית הבאה שבה *הי* עוקב ישירות אחרי אור*:

 https://basehasefer.com/#/search?terms="*הי* אור*"

כשאנחנו חוזרים לשמות י:כג, באה התבוננות מעניינת על ידי תרגום יונתן שמתרגם את הפסוק שלנו במכת חושך בדברים הבאים:

ובכל בני ישראל הוה נהורא למקבור רשיעיא דיבניהון דמיתו וזכאיא למעסוק במצותא במותבנהון

אור לבני ישראל לקבור בתוכם רשעים שמתו בזמן המגפה, ולצדיקים לעסוק במצוות. מזכיר קצת ובמקביל לסיפור חנוכה עם יהודים צדיקים מול מתיונים.

עדיין לא ברור מכאן אם האור היה גורם למצוות או שהמצוות היו גורם לאור.

ר' דוד צבי הופמן פרסם מהדורות של המדרש הגדול והמכילתא דרשב"י לפני למעלה מ-100 שנה.

במדרש הגדול על הפסוק שלנו, במכת חושך, יש הדברים הבאים שמוסיפים יותר מתרגום יונתן, אבל אולי אפילו מסביר או מרחיב את התרגום כאשר הוא מנגד את בני ישראל לעומת אומות העולם:

אמר ר' יצחק אוי להן לאומות העולם שהן נידונין לפי מעשיהן שנ' (ישעיה כ"ט ט"ו) הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם לפיכך לוקין בחשך שנ' (תהלים ל"ה ו') יהי דרכם חשך וחלקלקות, אבל ישראל מה כת' בהן ולכל בני ישראל היה אור במושבתם שהן עסיקין בתורה ובמצוות שכת' בהן (משלי ו' כ"ג) כי נר מצוה ותורה אור

ואכן ר' הופמן, בסעיף ההוספות במהדורתו של מכילתא דרשב"י, סובר שדברי המדרש הגדול נובע  כאן מקורם מהתוכן של מכילתא דרשב"י.

בכל מקרה, המדרש מציין בבירור שהאור היה שם בזכות עסק בתורה ובמצוות.

ברוח זו, מתאים מאוד שהעל הנסים ממשיך שהקב"ה נותנים לרשעים להיות מובסים בידי הצדיקים והזדים יובסו בידי עוסקי תורתך.

בדרך זו, גם בשעות האחרונות של חנוכה ללא עזרת נרות, הבה נמשיך את אור חנוכה בחיזוק בעסק בתורה ובמצוות!