חיפוש לשמן ביום השמיני של חנוכה

בס"ד

מוצאי חנוכה, ג' טבת, תשפ"ו

עם סיום ימי חנוכה, ברצוני להביע מחשבות פרידה שילוו אותנו את החורף, בהשראת קריאת התורה של "זאת חנוכה" אתמול בבוקר.

החיפוש לשמן

עוד לפני שנגיע לסוגיא המפורסמת בגמרא שבת של מאי חנוכה, עלינו לזכור שחנוכה מוזכרת לפחות שש פעמים בש"ס משניות ובאופן בולט כשמתארים את קריאת התורה לחג:

מגילה ג:ו - בחנכה (קריאת התורה היא) בנשיאים (במדבר ז)

באופן מתאים בקריאה של יום הראשון, אנו רואים:

(במדבר ז:י) וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂאִים אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִם אֶת קׇרְבָּנָם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ

...ולנוכח סוף הקריאה של יום השמיני, אנו רואים את השורות המפורסמות:

(במדבר ז:פד-פח) זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל…….זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ

החיוב העיקרי הוא לקרוא רק את הקטע של הנשיאים - מפרק ז ועד סוף פרשת נשא עם הנושא שלו חנוכת המזבח, בעוד שהמנהג המקובלת ביום האחרון היא להוסיף את תחילת בהעלתך כדי לרמוז לנס של הפך השמן. יש גם את המנהג ביום הראשון של הוספת הסעיף שלפני הנשיאים עם ברכת כהנים כדי לרמוז לתפקידם של הכהנים בנס חנוכה.

בתחילת חנוכה התחלתי לתהות האם משהו ברעיון הדלקת הנרות המוזכר בתחילת "בהעלתך" ובנס של "פך השמן" באמת מורגש בגוף הקריאה של חנוכה בפרשת נשיאים.

התחלתי לחפש לרמזים לשמן בקריאת התורה שלנו וראיתי שזה מוזכר כמעורב עם סולת כל שנים עשר הימים של הנשיאים החל מ:

(במדבר ז:יג) וְקׇרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה

...וחוזר על עצמו עוד אחד עשרה פעמים, אך לא כאשר שנים עשרה הפעמים מסוכמות בסוף. זה שונה מהקטורת בתוך כפות הזהב אשר מוזכרת שנים עשרה פעמים קודם לכן וגם היא כלולה בסיכום בסוף.

(במדבר ז:פו) שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה הַקְּעָרָה הָאַחַת כֶּסֶף וְשִׁבְעִים הַמִּזְרָק הָאֶחָד כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מְלֵאֹת קְטֹרֶת עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ כׇּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה

הנצי"ב על אותם פסוקים מעלה את השאלה הזו ממש ומציע תשובה:

העמק דבר - ד"ה שלשים ומאה וגו׳. ולא כתיב שהיו מלאים סולת כמו בסמוך בכפות זהב משום דלא חזר המקרא למנות אלא מה שבא בחידוש ללמדנו שהיה קרבן ציבור דכל ישראל. והמנחה לא היה חידוש. משא״כ הכלים שנעשו בזה כלי שרת שבאין דווקא משל צבור. מלאת קטרת. זה בא בחידוש קטרת זרה על מזבח החיצון. ומשום שהיה קרבן ציבור.

ובכל זאת, אחרי כל החזרה, מרגיש כאילו משהו חסר וזה השאיר אותי תוהה.

התחלתי לחשוב איך המילה "שמן" משמשת כחלק מתהליך חינוך לדברים רבים, וייתכן שהיא קשורה להתעקשותם של החשמונאים על פך שמן טהור כדי להדליק ולחנך את המנורה - ראו את המשנה הבאה:

מנחות ד:ד - …..שֶׁאֵין מְחַנְּכִין אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב אֶלָּא בִקְטֹרֶת הַסַּמִּים, וְלֹא מִזְבַּח הָעוֹלָה אֶלָּא בְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְלֹא אֶת הַשֻּׁלְחָן אֶלָּא בְלֶחֶם הַפָּנִים בְּשַׁבָּת, וְלֹא אֶת הַמְּנוֹרָה אֶלָּא בְשִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ בֵּין הָעַרְבָּיִם

שמן בתוך קרבנות של חינוך

הביטוי בלול בשמן מופיע פעמים רבים בחומש ובשום מקום אחר בתנ"ך.

מעניין שהפעם הראשונה שזה מוזכר בתורה היא כשהעניין של המילואים לחנך את הכהנים מוזכר בחלק השני של פרשת תצוה:

(שמות כט:ב) וְלֶחֶם מַצּוֹת וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן סֹלֶת חִטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתָם

הוא משומש גם לחנוכת המשכן ביום השמיני של מילואים בתחילת פרשת שמיני:

(ויקרא ט:ד) וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים לִזְבֹּחַ לִפְנֵי ה' וּמִנְחָה בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן כִּי הַיּוֹם ה' נִרְאָה אֲלֵיכֶם

...ושוב כמובן, באופן החוזר ונשנה כפי שראינו עבור קרבנות הנשיאים לחנוכת המזבח.

שמן המשחה לחינוך

אנו מודיעים לראשונה על רעיון של שמן המשחה בתחילת פרשת תרומה כאשר החומרים שייתרם למשכן מוזכרים:

(שמות כה:ו) שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים

לאחר מכן אנו רואים אותו בשימוש עבור חנוכתם של הכהנים, המשכן וכלי המשכן:

• (שמות כט:ז) וְלָקַחְתָּ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ
• (שמות כט:כא) וְלָקַחְתָּ מִן הַדָּם אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ וּמִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְהִזֵּיתָ עַל אַהֲרֹן וְעַל בְּגָדָיו וְעַל בָּנָיו וְעַל בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ וְקָדַשׁ הוּא וּבְגָדָיו וּבָנָיו וּבִגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ
• (שמות מ:ט) וְלָקַחְתָּ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמָשַׁחְתָּ אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בּוֹ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְאֶת כׇּל כֵּלָיו וְהָיָה קֹדֶשׁ. וּמָשַׁחְתָּ אֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כׇּל כֵּלָיו וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. וּמָשַׁחְתָּ אֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ……וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת אַהֲרֹן אֵת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְכִהֵן לִי. וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב ….וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם כַּאֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ אֶת אֲבִיהֶם וְכִהֲנוּ לִי…..
• (ויקרא ח:ב) קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ וְאֵת הַבְּגָדִים וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִים וְאֵת סַל הַמַּצּוֹת
• (ויקרא ח:י) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בּוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם
• (ויקרא ח:יב) וַיִּצֹק מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל רֹאשׁ אַהֲרֹן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ
• (ויקרא ח:ל) וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִן הַדָּם אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיַּז עַל אַהֲרֹן עַל בְּגָדָיו וְעַל בָּנָיו וְעַל בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ

שמן בנרות במסגרת חינוך

בנוסף לדוגמה שהובאה לעיל בנוגע להדלקת המנורה בערב המשפיעה על תחילת השימוש בכלי המנורה, אנו רואים הדלקת מנורה המשפיעה על תחילת הכהונה עצמה. הפעם הראשונה בחומש שאנו שומעים על בחירת אהרן ובניו לכהונה היא בתחילת פרשת תצוה עם הענין של העלת נר תמיד עם לקיחת שמן:

(שמות כז:כ) וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי ה' חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן

שמן ב"מנחת חינוך"

התיאור של תהליך מילואים המוכר לנו כ"מנחת חינוך" מוזכר בויקרא סמוך לתחילת פרשת צו:

(ויקרא ו:יג) זֶה קׇרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה' בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד …..עַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶנָּה תֻּפִינֵי מִנְחַת פִּתִּים תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'

מסעיף זה, חז"ל דורשים שכאשר כהן עומד לעשות עבודה במקדש בפעם הראשונה, הוא מחויב להביא קרבן מנחה מיוחד שאנו מכירים כיום כ"מנחת חינוך" (שאחר כך משפיע על שם הספר המפורסם הנושא את השם הזה).

מאיפה הגיע הביטוי הזה, הדומה ל"חנוכה"?

קודם כל, ראה רש"י על בראשית יד:יד לגבי לשון "חינוך" של התחלה ושימו לב איך זה קשור לנושאים שלנו:

(בראשית יד:יד) וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן

• רש"י ד"ה חניכיו. …..זֶה אֱלִיעֶזֶר שֶׁחִנְּכוֹ לְמִצְוֹת וְהוּא לְשׁוֹן הַתְחָלַת כְּנִיסַת הָאָדָם אוֹ כְלִי לָאֻמָּנוּת שֶׁהוּא עָתִיד לַעֲמֹד בָּהּ, וְכֵן חֲנֹךְ לַנַּעַר (משלי כב), חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ (במדבר ז), חֲנֻכַּת הַבַּיִת

ראוי לציין גם מה שאנו רואים כשמחפשים בתנ"ך לשורש "חנך", שהעיר הראשונה בעולם נקראה חנוך - שנבנתה על ידי קין ונקראה על שם בנו. מעין חינוך אך לאו דווקא למטרות קדושות:

(בראשית ד:יז) וַיֵּדַע קַיִן אֶת אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת חֲנוֹךְ וַיְהִי בֹּנֶה עִיר וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ

ההגדרה העיקרית של התחייבות ממשית לכהנים להקריב מנחה מיוחדת בנפרד כאשר מתחילים עבודת המקדש בפעם הראשונה מופיעה לראשונה ב: א) תוספתות בשקלים, חגיגה וסנהדרין ב) ספרא בפרשת צו (ויקרא ו:יב,יג) ג) ברייתא בירושלמי שקלים ז:ג. כאן עדיין לא הוצג המונח "חינוך":

• תוספתא שקלים ג:טז - כהן הדיוט אין נכנס לעזרה לעבודה אלא א"כ הביא עשירית האיפה משלו ועובדה בידו. 
• ספרא צו פרשה ג:ג - כשהכהן מתקרב תחלה לעבודה מביא עשירית האיפה משלו ועובדה בידו.
• ברייתא ירושלמי שקלים ז:ג - …..דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. עִשָּׁרוֹן מְקַדֵּשׁ. כְּשֶׁהַכֹּהֵן מִתְקָּרֵב תְּחִילָּה לָעֲבוֹדָה מֵבִיא עֲשִׁירִית שֶׁלּוֹ וְעוֹבְדָהּ בְיָדוֹ.

אנו רואים את הביטוי "חינוך" מוצג בתהליך זה בגמרות הבאות:

• ירושלמי שקלים ז:ג (המשך) - …..רִבִּי מָנָא בָעֵי מֵימַר. בּוֹ בַיּוֹם נִתְקָרֵב כַּתְּחִילָּה לָעֲבוֹדָה. בּוֹ בַיּוֹם נִתְמַנֶּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל. מֵבִיא שְׁתַּיִם. אַחַת לְחִינּוּכוֹ וְאָחַת לְחוֹבַת הַיּוֹם.
• גמ' מנחות עח. - אֶלָּא מַקִּישׁ חִינּוּכוֹ לְהִמָּשְׁחוֹ: מָה הִמָּשְׁחוֹ רְבוּכָה, אַף חִינּוּכוֹ רְבוּכָה. אָמַר רַב חִסְדָּא: כֹּהֵן גָּדוֹל הַמִּתְקָרֵב לַעֲבוֹדָה צָרִיךְ שְׁתֵּי עֶשְׂרוֹנוֹת הָאֵיפָה, אַחַת לְהִמָּשְׁחוֹ, וְאַחַת לְחִינּוּכוֹ.
• רש"י - מקיש חינוכו - דכהן הדיוט להמשחו (היינו רבוכה) וחינוכו הוא המילואים שלו אלמא דבמילואים הוי רבוכה דכהן הדיוט מביא חביתין [היינו רבוכה] ביום חינוכו לעבודה וכהן גדול בכל יום: ואחד לחינוכו - בשביל שנתחנך היום לעבודת כהן [גדול]

לבסוף, הפעם הראשונה שראיתי הופעה של הביטוי "מנחת חינוך" היא במשנת תורה של הרמב"ם:

הלכות מעשה הקרבנות יב:ד - וְתֵשַׁע מִנְחוֹת הַיָּחִיד וְכֻלָּן קְרֵבִין לַמִּזְבֵּחַ וְאֵלּוּ הֵן. ……הַמִּנְחָה שֶׁמַּקְרִיב כָּל כֹּהֵן תְּחִלָּה כְּשֶׁיִּכָּנֵס לַעֲבוֹדָה שֶׁמַּקְרִיב אוֹתָהּ בְּיָדוֹ וְהִיא הַנִּקְרֵאת מִנְחַת חִנּוּךְ. ……

אז נראה שזמן רב לפני הנס של הפך שמן, יש לנו מקרים שבהם שמן משתתף בתפקידים חשובים בתהליך "חנוכה".

עכשיו לחזור לשמן ה"חסר" בסיכומו של קריאת "זאת חנוכה"

במהלך הקריאה של "זאת חנוכה" אתמול בבוקר שמתי לב שהמילה שנים בסעיף הסיכומים מכילה את כל האותיות שנמצאות בשמן.

אז חיפשתי למילים המכילות כל אנגרמה של ש,מ,ן ומצאתי שפרשת נשא מכילה הכי הרבה מופעים כאלה בתורה עם 62. בין המילים הללו אנו מוצאים: המשכן, הנשאים, הנשיאים, הראשנים, מנשה, שמעון, שניהם, שנים. אז עצם שם הקטע שאנו מחוייבים לקרוא בחנוכה כולל את האנגרמה. הערה מעניינת נוספת היא שנשיא מנשה הגיע לתורו ביום השמיני.

מסתבר גם שכאשר מחפשים למופעים של השורש "שמן" עצמו, שיש ל"נשא" הכמות הגבוהה מכל הפרשיות עם 20. מילים עם שורש "שמן" המופיעות בנשא הן: בשמן, השמיני, ושמנים, שמן, שמנת. לציין שבנוסף לשמן, יש לנו מילים המתייחסות לשמונה שכמובן קשורה מאוד לחנוכה.

למען ההגינות, מאחר שזוהי הפרשה הארוכה ביותר בתורה, איזנתי את הדברים באמצעות מסד הנתונים הפנימי שלי כדי לחפש מופעים לפי מילה, המחולקים לפי כל פרשיות השבוע.

אפילו בהתחשב בכל זאת, אם בוחנים את אחוזי ההופעות המתקבלים למילה בכל פרשה, פרשת נשא נמצאת במקום השני בשורש למילה (פרשת מצורע היא הראשונה) וגם במקום השני באנגרמות למילה (פרשת פינחס היא הראשונה). כמו כן, יש לזכור שרוב ההופעות הללו מרוכזות בחלק של הנשיאים.

ראו את תוצאות חיפוש האנגרמות הבאות ואת הטבלה הבאה המחולקת לפי פרשיות השבוע:

זה הוביל אותי לחפש מקרים שבהם מילים כאלה חוזרות על עצמן באותו פסוק מספר פעמים. המספר הגדול ביותר של הופעות בפסוק אחד הוא ארבע פעמים וזה קורה בחמשת הפסוקים הבאים - אחד מהם בפרשת הנשיאים ושניים אחרים מופיעים באופן לא מפתיע בפרשיות אחרות עם שיעורים גבוהים של שמן כמו "מצורע" ו"פינחס" עקב הקרבנות בפרשיות אלו. מקרה זה ב"נשא" מתרחש במיוחד בקטע הסיכום בסוף, שחסר בו המילה "שמן" עצמה, והוא כלל את המילה שנים שמשכה את תשומת ליבי - אולי רמז למשהו?

שימו לב גם לקשר אפשרי בין חנוכה לפורים (אלא אם כן אתם חושבים שכל הקטע הזה הוא בסך הכל פורים-תורה :-) ) עם הופעה אחת במגילת אסתר, אבל אשאיר את זה ליום אחר.

חג של שמיניות

הזכרתי למעלה שהשורש "שמן" מזין להמספר שמונה, שקשור כמובן לחנוכה. הנה קצת כיף עם שמיניות וקצת חומר למחשבה.

ישנם רק ארבעה פסוקים בתנ"ך בעלי גימטריה של 1000. שלושה מהם אנו קוראים בכל יום במהלך כל שמונת ימי החנוכה, כאשר שני פסקים חוזרים מופיעים בתהלים קטז להלל ואחד מופיע (תהלים ל) במזמור שיר חנכת הבית לדוד לשיר של יום של חנוכה:

• (תהלים ל:ט) אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן
• (תהלים נט:יח) עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹהֵי חַסְדִּי
• (תהלים קטז:יד) נְדָרַי לַה' אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ
• (תהלים קטז:יח) נְדָרַי לַה' אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ

הגימטריה של המילה עבור 1000 (אלף) היא 111, ואם תכפילו את זה ב-8 ימים תקבלו 888.

מעניין לציין שהמילה פתחת, עצמה עם גימטריה שוה 888, ממלאת תפקיד משמעותי לא רחוק משלושת הפסוקים הללו, שבהם הקב"ה מתחנן לשחרר את האבל משקיו ואת האסיר/המשועבד מכבליו:

• (תהלים ל:יב) הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה
• (תהלים קטז:טז) אָנָּה ה' כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי

חוץ מזה, שתי הפעמים היחידות האחרות שבהן מילה עם איות זה מופיעה בתנ"ך קשורות גם הן לנושא "חנוכה". חנוכת הבית של בית המקדש הראשון בזמנו של שלמה, שם הוא מבקש מהקב"ה לפתוח את עיניו לתפילות שלנו: 

• (מלכים א ח:כט) לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחֹת אֶל הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם לִשְׁמֹעַ אֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה
• (מלכים א ח:נב) לִהְיוֹת עֵינֶיךָ פְתֻחֹת אֶל תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ אֲלֵיהֶם בְּכֹל קׇרְאָם אֵלֶיךָ

:כמובן, אנו מוצאים גם נוסח חנוכה הקשור לאירוע זה בחשבונות במלכים ובדברי הימים:

• (מלכים א ח:סג) וַיִּזְבַּ֣ח שְׁלֹמֹ֗ה אֵ֣ת זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ אֲשֶׁ֣ר זָבַ֣ח לַה֒' בָּקָ֗ר עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֙יִם֙ אֶ֔לֶף וְצֹ֕אן מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף וַֽיַּחְנְכוּ֙ אֶת בֵּ֣ית ה֔' הַמֶּ֖לֶךְ וְכׇל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל
• (דברי הימים ב ז:ה) וַיִּזְבַּ֞ח הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹה֮ אֶת זֶ֣בַח הַבָּקָר֒ עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֙יִם֙ אֶ֔לֶף וְצֹ֕אן מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף וַֽיַּחְנְכוּ֙ אֶת בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים הַמֶּ֖לֶךְ וְכׇל הָעָֽם
• (דברי הימים ב ז:ט) וַֽיַּעֲשׂ֛וּ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י עֲצָ֑רֶת כִּ֣י חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ עָשׂוּ֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים וְהֶחָ֖ג שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים

אם נחזור ללשון עין, נמצא אותו גם קרוב למילה המציינת פתח בהפטרה של שבת חנוכה:

(זכריה ג:ט) כִּ֣י הִנֵּ֣ה הָאֶ֗בֶן אֲשֶׁ֤ר נָתַ֙תִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ עַל אֶ֥בֶן אַחַ֖ת שִׁבְעָ֣ה עֵינָ֑יִם הִנְנִ֧י מְפַתֵּ֣חַ פִּתֻּחָ֗הּ נְאֻם֙ ה֣' צְבָא֔וֹת וּמַשְׁתִּ֛י אֶת עֲוֺ֥ן הָאָֽרֶץ הַהִ֖יא בְּי֥וֹם אֶחָֽד

קשר נוסף של 888 לתקופה זו של השנה הוא שבתחילת פרשת מקץ עצמה הוא מכיל את החלומות של פרעה ורמזים מרומזים שלו לנושאים רבים ביד מעטים. על אשר חז"ל מפרש את הפסוק בברכת יוסף של בן פרת יוסף באופן שרבינו בחיי מפרש בצורה הברורה ביותר כאילו הפסוק נועד לומר "בין פרות יוסף" שיוסף הבין את המשמעות מאחורי שבע הפרות הרזות הבולעות את שבע הפרות השמנות. יוצא שהגימטריה של בן פרת יוסף היא 888.

Searching for שמן on the eighth day of Chanuka

בס"ד

מוצאי חנוכה, ג' טבת, תשפ"ו

As Chanuka has drawn to a close, I would like to share parting thoughts to carry us through the winter that were inspired by yesterday morning’s קריאת התורה of “זאת חנוכה”.

The search for שמן

Even before we get to the famous סוגיא in גמרא שבת of מאי חנוכה, we must keep in mind that Chanuka is mentioned at least six times in ש"ס משניות and prominently when describing the קריאת התורה for the holiday:

מגילה ג:ו - בחנכה (קריאת התורה היא) בנשיאים (במדבר ז)

Appropriately in the קריאה of the first day, we see:

(במדבר ז:י) וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂאִים אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִם אֶת קׇרְבָּנָם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ

...and toward the end of the קריאה of the eighth day we see the famous lines:

(במדבר ז:פד-פח) זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל…….זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ

The essential חיוב is to only read the section of the נשיאים - from פרק ז to the end of פרשת נשא with its theme of חנוכת המזבח, while the common minhag on the final day is to add the beginning of בהעלתך to allude to the נס of the פך השמן.  Some also have the minhag on the first day of adding  the section preceding the נשיאים with ברכת כהנים to allude to the role of the כהנים in the נס חנוכה.

At the beginning of Chanuka I had begun to wonder whether something about the idea of the מנורה lighting mentioned at the beginning of בהעלתך and the נס of the פך השמן can actually be felt within the main body of the קריאה of Chanuka in the parsha of the נשיאים.

I started looking for hints to שמן in our קריאת התורה and saw it mentioned as mixed with סולת all twelve days of נשיאים starting with:

(במדבר ז:יג) וְקׇרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה

...and repeated another eleven times, but not when the twelve times are summed up at the end. This is unlike the קטורת within the כפות זהב which is mentioned twelve times prior and is also included in the summation at the end.

(במדבר ז:פו) שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה הַקְּעָרָה הָאַחַת כֶּסֶף וְשִׁבְעִים הַמִּזְרָק הָאֶחָד כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מְלֵאֹת קְטֹרֶת עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ כׇּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה

The Netziv on those pesukim raises this very question and offers an answer:

העמק דבר - ד"ה שלשים ומאה וגו׳. ולא כתיב שהיו מלאים סולת כמו בסמוך בכפות זהב משום דלא חזר המקרא למנות אלא מה שבא בחידוש ללמדנו שהיה קרבן ציבור דכל ישראל. והמנחה לא היה חידוש. משא״כ הכלים שנעשו בזה כלי שרת שבאין דווקא משל צבור. מלאת קטרת. זה בא בחידוש קטרת זרה על מזבח החיצון. ומשום שהיה קרבן ציבור.

Still, after all the repetition there feels like something is absent and it left me wondering.

I started thinking about how שמן is used as part of an initiation or חינוך process for many things and might be connected to the Chashmonaim’s insistence on a pure פך שמן to light and reinitiate the מנורה - see the following mishna:

מנחות ד:ד - …..שֶׁאֵין מְחַנְּכִין אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב אֶלָּא בִקְטֹרֶת הַסַּמִּים, וְלֹא מִזְבַּח הָעוֹלָה אֶלָּא בְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְלֹא אֶת הַשֻּׁלְחָן אֶלָּא בְלֶחֶם הַפָּנִים בְּשַׁבָּת, וְלֹא אֶת הַמְּנוֹרָה אֶלָּא בְשִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ בֵּין הָעַרְבָּיִם

שמן within קרבנות of initiation

The term בלול בשמן occurs many times in the Chumash and nowhere else in Tanach.

It is interesting that the first time it’s mentioned in the Torah is when the ענין of the מילואים to initiate the כהנים is mentioned in the second part of פרשת תצוה:

(שמות כט:ב) וְלֶחֶם מַצּוֹת וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן סֹלֶת חִטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתָם

It’s also used to inaugurate the משכן on the eighth day of the מילואים at the beginning of פרשת שמיני:

(ויקרא ט:ד) וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים לִזְבֹּחַ לִפְנֵי ה' וּמִנְחָה בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן כִּי הַיּוֹם ה' נִרְאָה אֲלֵיכֶם

...and then again of course in the repeated fashion we have seen for the קרבנות of the נשיאים for the inauguration of the מזבח.

שמן המשחה for initiation

We are first introduced to a notion of שמן המשחה at the beginning of פרשת תרומה when the materials to be donated to the משכן are mentioned:

(שמות כה:ו) שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים

We then see it in use for the inauguration into service of the כהנים, the משכן and the כלי המשכן:

• (שמות כט:ז) וְלָקַחְתָּ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ
• (שמות כט:כא) וְלָקַחְתָּ מִן הַדָּם אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ וּמִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְהִזֵּיתָ עַל אַהֲרֹן וְעַל בְּגָדָיו וְעַל בָּנָיו וְעַל בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ וְקָדַשׁ הוּא וּבְגָדָיו וּבָנָיו וּבִגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ
• (שמות מ:ט) וְלָקַחְתָּ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמָשַׁחְתָּ אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בּוֹ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְאֶת כׇּל כֵּלָיו וְהָיָה קֹדֶשׁ. וּמָשַׁחְתָּ אֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כׇּל כֵּלָיו וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. וּמָשַׁחְתָּ אֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ……וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת אַהֲרֹן אֵת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְכִהֵן לִי. וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב ….וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם כַּאֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ אֶת אֲבִיהֶם וְכִהֲנוּ לִי…..
• (ויקרא ח:ב) קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ וְאֵת הַבְּגָדִים וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִים וְאֵת סַל הַמַּצּוֹת
• (ויקרא ח:י) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בּוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם
• (ויקרא ח:יב) וַיִּצֹק מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל רֹאשׁ אַהֲרֹן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ
• (ויקרא ח:ל) וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִן הַדָּם אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיַּז עַל אַהֲרֹן עַל בְּגָדָיו וְעַל בָּנָיו וְעַל בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ

שמן in נרות as part of an initiation 

In addition to the example brought above regarding the evening lighting of the menora playing a role in the initiation of the use of the כלי of the menora, we see a menora lighting that plays a role in the initiation of the כהונה itself. The very first time in the Chumash that we hear of the selection of Aharon and his children into the כהונה is at the beginning of פרשת תצוה with the ענין of העלת נר תמיד with taking שמן:

(שמות כז:כ) וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי ה' חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן

שמן in מנחת חינוך

The description of a מילואים process known to us as a “minchas chinuch” is mentioned in Vayikra near the beginning of פרשת צו:

(ויקרא ו:יג) זֶה קׇרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה' בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד …..עַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶנָּה תֻּפִינֵי מִנְחַת פִּתִּים תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'

From this section, חז"ל learn that when any כהן is about to do עבודה in the מקדש for the first time, he is obligated to bring a special קרבן מנחה which we now know as the מנחת חינוך (later influencing the naming of the famous sefer bearing that name).

Where did this Chanuka-like term come from?

First of all see Rashi on בראשית יד:יד regarding a לשון חינוך of initiating and notice how it pertains to our themes:

(בראשית יד:יד) וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן

• רש"י ד"ה חניכיו. …..זֶה אֱלִיעֶזֶר שֶׁחִנְּכוֹ לְמִצְוֹת וְהוּא לְשׁוֹן הַתְחָלַת כְּנִיסַת הָאָדָם אוֹ כְלִי לָאֻמָּנוּת שֶׁהוּא עָתִיד לַעֲמֹד בָּהּ, וְכֵן חֲנֹךְ לַנַּעַר (משלי כב), חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ (במדבר ז), חֲנֻכַּת הַבַּיִת

Also of note is what we see when searching Tanach for the shoresh חנך that the very first city in the world was named חנוך - built by קין and named for his son. An initiation of sorts but not necessarily for holy purposes:

(בראשית ד:יז) וַיֵּדַע קַיִן אֶת אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת חֲנוֹךְ וַיְהִי בֹּנֶה עִיר וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ

The essential delineation of an actual obligation for כהנים to offer a special separate korban mincha when beginning עבודת המקדש for the first time appears in a) Toseftos in Shekalim, Chagiga and Sanhedrin b)  a Sifra in פרשת צו (based on ויקרא ו:יב,יג) c) a Braisa in Yerushalmi Shekalim 7:3.  Here the term “chinuch” hasn’t yet been introduced:

• תוספתא שקלים ג:טז - כהן הדיוט אין נכנס לעזרה לעבודה אלא א"כ הביא עשירית האיפה משלו ועובדה בידו. 
• ספרא צו פרשה ג:ג - כשהכהן מתקרב תחלה לעבודה מביא עשירית האיפה משלו ועובדה בידו.
• ברייתא ירושלמי שקלים ז:ג - …..דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. עִשָּׁרוֹן מְקַדֵּשׁ. כְּשֶׁהַכֹּהֵן מִתְקָּרֵב תְּחִילָּה לָעֲבוֹדָה מֵבִיא עֲשִׁירִית שֶׁלּוֹ וְעוֹבְדָהּ בְיָדוֹ.

We see the term “חינוך” introduced into this process in the following גמרות:

• ירושלמי שקלים ז:ג (המשך) - …..רִבִּי מָנָא בָעֵי מֵימַר. בּוֹ בַיּוֹם נִתְקָרֵב כַּתְּחִילָּה לָעֲבוֹדָה. בּוֹ בַיּוֹם נִתְמַנֶּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל. מֵבִיא שְׁתַּיִם. אַחַת לְחִינּוּכוֹ וְאָחַת לְחוֹבַת הַיּוֹם.
• גמ' מנחות עח. - אֶלָּא מַקִּישׁ חִינּוּכוֹ לְהִמָּשְׁחוֹ: מָה הִמָּשְׁחוֹ רְבוּכָה, אַף חִינּוּכוֹ רְבוּכָה. אָמַר רַב חִסְדָּא: כֹּהֵן גָּדוֹל הַמִּתְקָרֵב לַעֲבוֹדָה צָרִיךְ שְׁתֵּי עֶשְׂרוֹנוֹת הָאֵיפָה, אַחַת לְהִמָּשְׁחוֹ, וְאַחַת לְחִינּוּכוֹ.
• רש"י - מקיש חינוכו - דכהן הדיוט להמשחו (היינו רבוכה) וחינוכו הוא המילואים שלו אלמא דבמילואים הוי רבוכה דכהן הדיוט מביא חביתין [היינו רבוכה] ביום חינוכו לעבודה וכהן גדול בכל יום: ואחד לחינוכו - בשביל שנתחנך היום לעבודת כהן [גדול]

Finally, this first time I have seen an appearance of the actual term “מנחת חינוך” is in the Mishna Torah of the Rambam:

הלכות מעשה הקרבנות יב:ד - וְתֵשַׁע מִנְחוֹת הַיָּחִיד וְכֻלָּן קְרֵבִין לַמִּזְבֵּחַ וְאֵלּוּ הֵן. ……הַמִּנְחָה שֶׁמַּקְרִיב כָּל כֹּהֵן תְּחִלָּה כְּשֶׁיִּכָּנֵס לַעֲבוֹדָה שֶׁמַּקְרִיב אוֹתָהּ בְּיָדוֹ וְהִיא הַנִּקְרֵאת מִנְחַת חִנּוּךְ. ……

So it seems that way before the נס of the פך שמן we have instances of שמן playing important roles in a “Chanuka” process.

Now to return to the missing שמן in the summation of the קריאה of זאת חנוכה.

During the קריאה of זאת חנוכה yesterday morning I noticed that the word שנים in the summation section has all the letters found in שמן.

So I searched for words containing any anagram of ש,מ,ן and found that נשא contains the most such occurrences in the Torah with 62.  Among these words we find: המשכן, הנשאים, הנשיאם, הראשנים, מנשה, שמעון, שניהם, שנים. So the very name of the section we are required to read on Chanuka has the anagram embedded in it. Another interesting note is that the נשיא of מנשה took his turn on the eighth day (השמיני).

It also turns out that when searching for occurrences of the actual shoresh שמן, that נשא has the most of any parsha with 20. Words with a שמן shoresh appearing in נשא are: בשמן, השמיני, ושמנים, שמן, שמנת. To note that in addition to שמן, we have words relating to שמונה which of course is very related to Chanuka. 

To be fair since this is the longest parsha in the Torah, I balanced things out by using my internal database to search for occurrences per word broken down by all פרשיות השבוע.

Even taking all this into account, if you examine the resulting percentages of occurrences per word in each parsha, נשא comes out second in shoresh per word (מצורע is first) and also second in anagrams per word (פינחס is first).  One also needs to keep in mind that the majority of these appearances are concentrated in the section of the נשיאים.

See the following anagram search results and the following chart broken down by פרשיות השבוע:

This led me to search for instances of where such words repeat inside the same pasuk multiple times.  The greatest number of appearances in a single pasuk is four times and this happens in the following five pesukim - one of them being in the parsha of the נשיאים and two others unsurprisingly appear in other parshios with high rates of שמן such as מצורע and פינחס due to the קרבנות in those parshios.  This instance in נשא specifically occurs during the summary section at the very end that was lacking the actual word שמן and involving the word שנים that had caught my attention - perhaps a hint?

Also note a possible Chanuka-Purim connection (unless of course you think this whole section is merely Purim-Torah :-) ) with one occurrence in מגילת אסתר but I will leave that for another day.

A חג of eights

I mentioned above that the shoresh שמן feeds into שמונה - the number eight which of course is famously connected to Chanuka. Here is a bit of fun with eights and some food for thought

There are only four pesukim in Tanach possessing a gematria of 1000.  Three of them we recite every day during all eight days of Chanuka with two repeating pesukim appearing in תהלים קטז for Hallel and one appearing in (תהלים ל) מזמור שיר חנכת הבית לדוד for the שיר של יום of Chanuka:

• (תהלים ל:ט) אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן
• (תהלים נט:יח) עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹהֵי חַסְדִּי
• (תהלים קטז:יד) נְדָרַי לַה' אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ
• (תהלים קטז:יח) נְדָרַי לַה' אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ

The gematria of the word for 1000, אלף is 111 and if you multiply that by 8 days you get 888.

Interestingly enough the word פתחת, itself with a gematria of 888, plays a significant role not far from these three pesukim where הקב"ה is beseeched to free the mourner from his sackcloth and the imprisoned/enslaved from his shackles:

• (תהלים ל:יב) הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה
• (תהלים קטז:טז) אָנָּה ה' כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי

As an aside, the only other two other times a word with this spelling appears in Tanach is also associated with a Chanuka theme. The חנוכת הבית of the first בית המקדש at the time of Shlomo where he asks הקב"ה to keep His eyes open to our תפילות:

• (מלכים א ח:כט) לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחֹת אֶל הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם לִשְׁמֹעַ אֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה
• (מלכים א ח:נב) לִהְיוֹת עֵינֶיךָ פְתֻחֹת אֶל תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ אֲלֵיהֶם בְּכֹל קׇרְאָם אֵלֶיךָ

Of course, we also find Chanuka wording associated with this event in the accounts in מלכים and in דברי הימים:

• (מלכים א ח:סג) וַיִּזְבַּ֣ח שְׁלֹמֹ֗ה אֵ֣ת זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ אֲשֶׁ֣ר זָבַ֣ח לַה֒' בָּקָ֗ר עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֙יִם֙ אֶ֔לֶף וְצֹ֕אן מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף וַֽיַּחְנְכוּ֙ אֶת בֵּ֣ית ה֔' הַמֶּ֖לֶךְ וְכׇל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל
• (דברי הימים ב ז:ה) וַיִּזְבַּ֞ח הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹה֮ אֶת זֶ֣בַח הַבָּקָר֒ עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֙יִם֙ אֶ֔לֶף וְצֹ֕אן מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף וַֽיַּחְנְכוּ֙ אֶת בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים הַמֶּ֖לֶךְ וְכׇל הָעָֽם
• (דברי הימים ב ז:ט) וַֽיַּעֲשׂ֛וּ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י עֲצָ֑רֶת כִּ֣י חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ עָשׂוּ֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים וְהֶחָ֖ג שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים

Coming back to the לשון of עין, we also find it close to a word denoting פתח in the הפטרה of Shabbos Chanuka

(זכריה ג:ט) כִּ֣י הִנֵּ֣ה הָאֶ֗בֶן אֲשֶׁ֤ר נָתַ֙תִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ עַל אֶ֥בֶן אַחַ֖ת שִׁבְעָ֣ה עֵינָ֑יִם הִנְנִ֧י מְפַתֵּ֣חַ פִּתֻּחָ֗הּ נְאֻם֙ ה֣' צְבָא֔וֹת וּמַשְׁתִּ֛י אֶת עֲוֺ֥ן הָאָֽרֶץ הַהִ֖יא בְּי֥וֹם אֶחָֽד

Another 888 connection to this time of year is that at the beginning of פרשת מקץ itself it contains the dreams of פרעה and its implicit hints to רבים ביד מעטים themes.  Upon which חז"ל interpret the pasuk in ברכת יוסף of בן פרת יוסף in a way that רבינו בחיי most clearly interprets as if the pasuk was meant to say בין פרות יוסף that Yosef understood the meaning behind the seven skinny cows devouring the seven fat cows. It turns out that the gematria of בן פרת יוסף is 888.

תכונות חיפוש חדשות באתר בייס-הספר!

 בס"ד

יום שלישי, ז' אלול, תשפ"ד

הגרסה האחרונה של basehasefer.com פורסמה עם תכונות חיפוש חדשות!

סינון תוצאות חיפוש לפי קטעים מסוימים של התנ"ך

נוספו ששה סוגים חדשים של קטעי תנ"ך מסוימים:

• סדר התפילה: קטעים המצטטים חלקים שלמים בתנ"ך כגון: פסוקי דזמרא, קריאת שמע, תחנון, הלל, שיר של יום, ועוד.
• מצוות: שדורשים כתיבה או קריאת קטעים בתורה: פרשיות תפילין, פרשיות מזוזה, מגילת סוטה, משוח מלחמה/שוטרים, עגלה ערופה, חליצה, מקרא ביכורים, וידוי מעשר.
• שירות: המוזכרים בתנ"ך כגון: שירת הים, שירת הבאר, שירת האזינו, שירת דבורה, שירת דוד, ועוד.
• תפילות: המוזכרים בתנ"ך כגון: תפילת יעקב (וישלח), ויחל משה (כי תשא), ועתה יגדל נא (שלח), ואתחנן, תפילת חנה, ועוד.
• ברכות: המוזכרים תנ"ך כגון: ברכת ה' לאדם, ברכת ה' לנח ובניו, ברכת נח לשם ויפת, ברכת מלכי צדק לאברם, ברכת יעקב לשבטים, ברכת כהנים, ברכות בלעם, ברכת משה לשבטים, ועוד.
• שונות: עשר מכות, ויהי בנסע, עשרת הדברות (יתרו), עשרת הדברות (ואתחנן), שש זכירות, תהלים קיט.

עמודת תוצאת חיפוש חדשה בשם קטעים מסוימים זמינה בבורר העמודות הסטטיסטיות. הוא מציג שמות קטעים משש הקטגוריות שלמעלה הקשורים לפסוקים שבתוצאות חיפוש. 

לדוגמה, אמור שאנו רוצים לחפש מילה שקיימת בתוך הפסוקים המצוטטות בתחנון היומי שלנו:

בצע את השלבים הבאים:

1) הזינו את המילה מאד בשורת החיפוש

2) בחר באפשרות חיפוש מתקדם מימין לסרגל החיפוש

3) בחר את הכרטיסייה מיקום מהאפשרויות המתקדמות (תבחין בכמה אפשרויות חדשות בחלק העליון של כרטיסייה זו - נרחיב על כך בהמשך)

4) מהתפריט הנפתח סוג בשורה העליונה של בחירות קטעים מסויימים, בחר סדר התפילה (תבחין שזוהי אחת משש סוגים שנוספו לאחרונה לתפריט הנפתח הזה)

5) בחר תחנון מהבורר הנפתח עבור שם קטע (לחיצה על התפריט הנפתח עלייה/חלק תגלה אילו תת-סעיפים זה כולל - נשאיר את זה לא מסומן)

6) לחץ על כפתור החיפוש כדי להפעיל את החיפוש

7) לאחר הופעת תוצאות החיפוש, בחר קטעים מסויימים מהתפריט הנפתח של בוחר העמודות הסטטיסטיות בחלק העליון של חלון תוצאות החיפוש

8) הצג את התוצאות וראה את העמודה קטעים מסויימים לקבלת מידע על היכן הפסוק עשוי להתרחש בקטעים מסויימים.

רמזתי לכמה אפשרויות חדשות של כרטיסיית מיקום קודם לכן. כעת ניתן לסנן חיפושים על ידי ציון שפסוק חייב לחול על קטגוריה כללית אחת או יותר ו/או לא לחול על קטגוריה אחרת (אחת או יותר). כדי לראות זאת בפועל, הבה נשנה את החיפוש שלנו על ידי ניקוי מסנן תחנון ולאחר מכן נציין שתוצאות החיפוש של המילה מאד חייבות להיות מוגבלות לפסוקים המחוברים לתפילות כלליות אך לא לפסוקים המצוטטים בסדר התפילה שלנו.

אפשר להשיג את התוצאות האלה עם השלבים הבאים:

1) לחץ על סמל הגדרות הכרטיסייה הלבן מימין (כדי להסיר את החירת תחנון)

2) הכנס סימון בתיבת הסימון של קטגוריית תפילות

3) שים X בתיבת הסימון של קטגוריית סדר התפילה

4) לחץ על כפתור החיפוש כדי להפעיל את החיפוש

5) צפו בתוצאות ושימו לב שתוכן של תחנון נעלם למרות שהוא מצטט פסוקים מקטעים שסווגו כתפילות שכן כל פסוק שסווג גם כחלק מסדר התפילה לא ייכלל עם הגדרות החיפוש שצוינו

אלו חדשות מרגשות מכיוון שהאתר נוקט כעת בצעדים קטנים כדי להציג חיפושים המבוססים על מסנני תגיות מושגים/קטגוריות.

כפי שצוין קודם לכן, בכרטיסיית מיקום, אנו יכולים כעת לבחור אם לכלול פסוקים שעומדים בהגדרות המיקום שצוינו (ברירת מחדל) או אם לא לכלול פסוקים כאלה. כדי להדגים דוגמה יפה לכך, בואו נתחיל חיפוש חדש לגמרי. כאן ננסה לברר האם פוסקים כלשהם בתנ"ך מתחילים בביטוי המדויק "אנכי יקוק":

אפשר להשיג את התוצאות האלה עם השלבים הבאים:

1) הזן "אנכי ה'" בשורת החיפוש

2) בחר באפשרות חיפוש מתקדם מימין לסרגל החיפוש

3) לחץ על המילה הראשונה של הביטוי (אנכי) ברשימה האנכית של מילות החיפוש המופיעה מימין

4) לחץ על כרטיסיית מרחקים (שם נשנה את הגדרות המרחק עבור המילה שנבחרה אנכי)

5) הגדר את המרחק מתחילת הפסוק ל-0

6) כעת לחץ על כרטיסיית מיקום

7) בשורה הראשונה בבחירות קטעים מסויימים, לסוג בחר שונות ולשם קטע בחר עשרת הדברות - יתרו

8) בשורה השנייה בבחירות קטעים מסויימים, לסוג בחר שונות ולשם קטע בחר עשרת הדברות - ואתחנן

9) בחר להוציא מהמתג לכלול/להוציא בחלק העליון של כרטיסיית מיקום (זה ישמש כדי לא לכלול את כל התוצאות המתרחשות בכל אחד מהקטעים של עשרת הדברות - זה גם יכול לשמש לאי הכללה של התאמות לכל הקטגוריות הכלליות המסומנות אבל אנחנו לא עושים את זה בדוגמה הזו)

10) לחץ על כפתור החיפוש

11) אנו יכולים לראות שהתוצאה היחידה מחוץ לעשרת הדברות עם הביטוי "אנכי ה'" בתחילת הפסוק היא בתהלים פא:יא

בנוסף לסינון חיפושים, ניתן להשתמש בשש הקטגוריות החדשות הללו גם בעת ציון מיקום בתנ"ך בתכונות דפדפן התנ"ך, משווה טקסטים, ענני אובייקטים, ואילן יוחסין תנ"כי.

הצגת שנת אירוע ושימוש בה לסדר ולסנן תוצאות חיפוש

בעבר ניתן היה למיין את תוצאות החיפוש לפי שנת התרחשות. כעת, באמצעות בורר העמודות הסטטיסטיות, ניתן אפילו להציג עמודה בטבלת תוצאות החיפוש המפרטת את שנת ההתרחשות המשוערת. באמצעות כרטיסיית הגדרות פסוק בתוך אפשרות החיפוש המתקדם, אפשר אפילו לסנן תוצאות חיפוש לפי טווח של שנת אירוע. בשימוש בשילוב עם אפשרות המיון לפי שנת אירוע, ניתן כעת להציג ציר זמן נחמד של אירועים. ראה את הדוגמה למטה:

שימו לב כיצד הפסוקים בספר בראשית רשומים לפי סדר שנה ולא ברצף הפסוקים המקורי. שימו לב גם איך מופיעים כמה פסוקים מדברי הימים השייכים למסגרת הזמן הזו. אפשר להשיג את התוצאות האלה עם השלבים הבאים:

1) בחר באפשרות חיפוש מתקדם מימין לסרגל החיפוש

2) בחר את הכרטיסייה הגדרות פסוק מהאפשרויות המתקדמות

3) הגדר טווח של 500 עד 1500 עבור שנת אירוע בתוך הגדרות פסוק

4) בחר סדר מיון לפי שנת אירוע מהבורר הנפתח בחלונית הגדרות החיפוש בצד ימין

5) לחץ על כפתור החיפוש כדי להפעיל את החיפוש

6) הצג את התוצאות וראה את העמודה שנת אירוע מופיעה אוטומטית עקב אופי החיפוש שלך. (ניתן להציג עמודה זו עבור כל חיפוש על ידי בחירה בשנת אירוע מהתפריט הנפתח של בוחר העמודות הסטטיסטיות בראש חלון תוצאות החיפוש)

New Search Features at basehasefer.com!

בס"ד

יום שלישי, ז' אלול, תשפ"ד

The latest version of basehasefer.com has been released with new search features!

Filtering Search Results by New Pre-defined Sections of Tanach

Six new top-level elements for named section categories were added:

• Seder HaTefila: segments that quote whole sections of Tanach such as: פסוקי דזמרא, קריאת שמע, תחנון, הלל, שיר של יום, ועוד
• Mitzvos: that require writing or reciting sections of the Torah: פרשיות תפילין, פרשיות מזוזה, מגילת סוטה, משוח מלחמה/שוטרים, עגלה ערופה, חליצה, מקרא ביכורים, וידוי מעשר
• Shiros: mentioned throughout Tanach such as: שירת הים, שירת הבאר, שירת האזינו, שירת דבורה, שירת דוד, ועוד
• Tefilos: mentioned throughout Tanach such as:  תפילת יעקב (וישלח), ויחל משה (כי תשא), ועתה  יגדל נא (שלח), ואתחנן, תפילת חנה, ועוד
• Brachos: mentioned throughout Tanach such as: ברכת ה' לאדם, ברכת ה' לנח ובניו, ברכת נח לשם ויפת, ברכת מלכי צדק לאברם, ברכת יעקב לשבטים, ברכת כהנים, ברכות בלעם, ברכת משה לשבטים, ועוד
• Miscellaneous sections (shonos): עשר מכות, ויהי בנסע, עשרת הדברות (יתרו), עשרת הדברות (ואתחנן), שש זכירות, תהלים קיט

A new search result column named sections is available from the statistics column picker.  It displays named sections of Tanach related to each pasuk pertaining to the six categories above.

For example, just say we want to search for a word that exists within the pesukim quoted in our daily Tachanun:

Follow these steps:

1) Enter the word מאד into the search bar

2) Select the Advanced Search option to the right of the Search Bar

3) Select the Placement tab from the advanced options (you will notice some new options in the top section of this tab - we will expand upon this later)

4) From the Category dropdown in the top row of Named Section selections, select סדר התפילה (you will notice that this is one of six categories that were recently added to that dropdown)

5) Select תחנון from the dropdown selector for Section Name (clicking the Aliya/Chelek dropdown will reveal what subsections this includes - we will leave this unselected)

6) Click the Search button to launch the search

7) Once the search results appear, select Named Sections from the statistics column picker dropdown at the top of the search results window

8) View the results and see the Named Sections column for information about where the pasuk might occur in named sections.

I alluded to some new Placement tab options earlier.  One can now actually filter searches by specifying that a pasuk must apply to one or more general categories and/or not apply to one or more other categories. To see this in action, let's modify our search by clearing out the Tachanun filter and then specifying that search results for the word מאד must be limited to pesukim that are connected to Tefilos in general but not to pesukim quoted by our standard Seder HaTefila.

One can accomplish these results with the following steps:

1) Click the white Clear tab settings icon on the right (to remove the Tachanun selection)

2) Put a check in the Tefilos category checkbox

3) Put an X in the Seder HaTefila category checkbox

4) Click the Search button to launch the search

5) View the results and notice that the Tachanun content is gone even though it quotes pesukim from sections categorized as Tefilos since any pasuk also categorized as being part of Seder HaTefila will be excluded with the specified search parameters

This is exciting news since the site is now taking small steps to introduce searches based on concept/category tag filters.

As mentioned earlier, in the Placement tab, we can now select whether to Include pesukim that meet the specified location settings (default) or whether to exclude such pesukim.  To demonstrate a nice example of this, let's start a brand new search.  Here we will try to find whether any pesukim in Tanach begin with the exact phrase "אנכי יקוק":

One can accomplish these results with the following steps:

1) Enter "'אנכי ה" into the search bar

2) Select the Advanced Search option to the right of the Search Bar

3) Click on the first word of the phrase (אנכי) in the vertical list of search terms that appears on the right

4) Click on the Distances tab (where we will modify distance settings for the selected word אנכי)

5) Set distance from the beginning of a pasuk to 0

6) Now click on the Placement tab

7) In the first row in the Named Section selections, for category select "shonos" (miscellaneous) and for section name select עשרת הדברות - יתרו

8) In the second row in the Named Section selections, for category select "shonos" (miscellaneous) and for section name select עשרת הדברות - ואתחנן

9) Select Exclude from the Include/Exclude switch in the upper section of the placement tab (this will serve to exclude any results that occur within either section of עשרת הדברות - it also can serve to exclude matches to any general categories that are checked but we are not doing that in this example)

10) Click the Search button

11) We can see that the only result outside of the עשרת הדברות with the phrase "'אנכי ה" at the start of a pasuk is in תהלים פא:יא

In addition to filtering searches, these six new categories can also be used when specifying Tanach location in the Tanach Viewer, Text Comparator, Object Cloud Viewer and Tanach Family Tree features.

Displaying Year of Occurrence (שנת אירוע) and Using it to Order and Filter Search Results

Previously one could sort search results by year of occurrence. Now, using the statistics column picker, one can even display a column in the search results grid which lists the approximate year of occurrence.  Using the Pasuk Settings tab within the Advanced Search option, one can even filter search results by a range of year of occurrence.  Used in combination with the sort by year option, one can now view a nice timeline of events.  See the example below:

Notice how the pesukim in Sefer Bereishis are listed in year order and not in original pasuk sequence.  Also notice how some pesukim from Divrei HaYamim appear that are pertinent to this time frame.  One can accomplish these results with the following steps:

1) Select the Advanced Search option to the right of the Search Bar

2) Select the Pasuk Settings tab from the advanced options

3) Set a range of 500 to 1500 for years of occurrence within pasuk settings

4) Select a sort order "by Year of Occurrence" from the dropdown selector on the search settings panel on the right

5) Click the Search button to launch the search

6) View the results and see the Year of Occurrence column appear automatically due to the nature of your search.  (this column can also be displayed for any search by selecting Year of Occurrence from the statistics column picker dropdown at the top of the search results window)